« בעבור חופן קילובייטים | Main | יהונתן קלינגר אומר שיש דברים שבג"צ לא צריך לדון בהם, רגע היסטורי »

March 04, 2007

חמשת השלבים

תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)
שלומית גור
"בלי מילים,
פשוט בשקט.

אפשר לחשוב שהכל דמם.

בראש מלא,
אבל בלי כח.

בלי מילים ששינו עולם."


חמישה סימנים שמראים שאתה באמת, אבל באמת, נואש - ולאו דווקא לבחורה, הם אותם סימנים של נואשות לכל דבר בחיים: הכחשה, כעס, התמקחות, דכאון והשלמה. האם אני באמת נ ואש או שמא אני סתם מנסה לדמות את התסמין? זו שאלה לא קלה, אבל לא רלוונית.

פורים הזה היה פורים הראשון מזה זמן רב שהתחפשתי בו, ניסתי לדמות סובייקט, התנהגות שלמה, לא רק תחפושת חיצונית. לא הצלחתי בצורה מיוחדת. הרעיון הוא לא להחביא את עצמך, אלא להוציא משהו אחר מעצמך שכל אחד מסתיר, כמו "מיץ הבטחון העצמי" שידידה שותה איתי בבר בימי שישי, כך גם התחפושת מיועדת לספק את הבטחון.

אז בעוד שאני מסתובב בצלם לא מוכר, מעיר את עיני חבר לכך שכל הבנות מתחפשות בתמה מסוימת: חדרנית-זונה, חתולה-זונה, שפנפנה-זונה ואפילו ראיתי אשתמערות-זונה. האם לכאן הגיע האחר הפנימי?

הרצון לפתח משהו אחר הוא רצון חשוב, הוא בריא, במיוחד כשאתה ממשיך אחר כך עם מה שלמדת מהדמות. אני רק קלמדתי שאני לא אוהב את עצמי ככה.

"חְוּ-בַּתּיָם,
כל המועדון הזה חובתים"
יצאתי למסיבה המונית, מהסוג שאתה שומע עליהן מכולם, מהסוג  שמחוץ לתל-אביב. אותה מסיבה שצריכה היתה להיות מסיבת השנה, אנשים רוקדים והכל. אבל מה זה שווה כשאתה מגיע והכל נראה כמו חובתים, פריפריה דה-לוקס, בלי עומק. המוסיקה פרווה כדי להגיע למכה המשוץף הנמוך, האנשים פרווה, התחפושות פרווה למחצה, הכל חובתים. אולי בתל-אביב היה גם ככה.
"-אז איך הבחורות בכלל צריכות לשמוע על האתר שלך?
- תקשיב, פרסמו כתבה על האתר במעריב, עכשיו אתה מתחקר אותי לראיון בערוץ 10, אני חושב שבסך הכל האתר הזה הולך להיות הצלחה גדולה".
(יהונתן לתחקירן של ערוץ 10, 29.07.2006)
אני מפחד שאני בבעיה. לראשונה אתמול ישבתי עם ידידה שמכירה בכלי של ניתוח כלכלי בשביל מערכות יחסים. היא הצליחה להסביר לשתי ידידות שלה את התיאוריה לגבי הזנב הארוך. אם זה יהיה באינטרנט, מי יודע, אולי מישהי תמצא את זה ותאהב את מה שהיא רואה.

ולסיום, צפו בקליפ הזה, אין מילים.


Technorati Tags: , , ,

עדכון 16:58

אה,
שכחתי את השלב האחרון:

"לנקות את הבית,
לפתוח מגרה בשירותים שהיתה סגורה כבר חודשים,
כי אין שום דבר בפנים,

לדעתך,

ואז לגלות שהיא שכחה את שם תחבושות הגייניות."

נכתב על ידי jk ביום\שעה March 4, 2007 02:11 PM

Trackback Pings

ניתן לשלוח טראבק כאן

Comments

תמונת המשתמש

רואה שחורות
March 4, 2007 04:52 PM
לינק ישיר לתגובה זו

5 השלבים של היאוש באדיבות תוכנית האנימציה Robot Chicken.

תמונת המשתמש

יהונתן
March 4, 2007 05:00 PM
לינק ישיר לתגובה זו

פחחח.
גדול.

תמונת המשתמש

אורי ב.
March 4, 2007 08:43 PM
לינק ישיר לתגובה זו

שמע יונתן, קובלר-רוס פתחה את חמשת השלבים שלה לתיאור התמודדות עם מחלה ממארת. זה לא קצת קיצוני/מתפנק לאמץ אותם?

כן, כן, אני יודע - גם החיים זה מחלה ממארת, קצרה וקשה, מאה אחוז תמותה, מועברת באמצעות מין, וכו'.

תמונת המשתמש

יהונתן
March 4, 2007 10:22 PM
לינק ישיר לתגובה זו

אני חושב שלהכניס את חמשת השלבים לפוסט אחד בלי לתכנן את זה מראש זה היה תרגיל מספיק קשה, להזכיר אותם בסוף היה אחרת, לא?

תמונת המשתמש

שרית
March 4, 2007 10:46 PM
לינק ישיר לתגובה זו

מוחה בשם החובתים הלא-חובתים.
אלא אם אין על מה למחות והבנתי את כל הקטע לא נכון.

תמונת המשתמש

יהונתן
March 5, 2007 10:56 AM
לינק ישיר לתגובה זו

שרית,
כמו שנאמר בפרטי,
אני לא מתנגד לחובתים, רק מציין (בכעס) שהם רוב המדינה (חובתים מבחינתי זה כל מה שהוא לא תל-אביב)

תמונת המשתמש

יואב
March 6, 2007 02:08 AM
לינק ישיר לתגובה זו

יפה, יהונתן. אהבתי את הכתיבה הזו, מעולה. אני מתנגד לחובתים. מתנגד ושוקל עתירה לבגץ נגדם.

תמונת המשתמש

יהונתן
March 6, 2007 11:37 AM
לינק ישיר לתגובה זו

תודה על המחמאה.
אני לא מתנגד לחובתים, אני פשוט חושב שגם הם צריכים לפתוח מועדונים בחובתים ולאו דווקא לעמוד שעה בפקק בתל-אביב, לחכות בתור למסיבה חצי שעה, ואז להכנס ולשתות רק כדי לנהוג שיכור הביתה, מיותר, לא?

Post a comment