« מלצרית בפאב | Main | נתניהו, מיסוי ואלמנטים שנסתרו מעיני הציבור »

February 06, 2004

רוצים כיבוש? – כי בוש עכשיו

רוצים כיבוש? – כי בוש עכשיו

האדישות שמתפתחת בחברה הישראלית לגבי התנהלות השלטון מצביעה על תופעה חמורה יותר, על חוסר אמונה ביכולתם של הפרטים להשפיע ועל סלידה מהמערכת הפוליטית בכלל תוך כדי אמונה כי אנו סך-הכל כלי משחק.

הדיון הציבורי סביב גדר ההפרדה, שהחל לפני כמה שנים והתחזק בחודשים האחרונים, עם שיאו בהצגת הדיון בפני בית הדין הבינלאומי, לא מצליח לצבור מספיק מומנטום. ההנתקות החד צדדית שמובטחת ישר מחזירה את מפלגת העבודה לשיחות על השתתפות בקואליציה, ושוב, נמצא את עצמנו במצב שבו ממשלת ה"אחדות" מציגה מצב של ברירת מחדל, חוסר מעש ואפטיות כלפי הפרט.

ממשלת אחדות אינה טובה למצבי משבר שכאלו וכמובן שאינה טובה לשמאל. ממשלת אחדות תביא אותנו למצב בו אנו, כשמאל, נאלץ לחדול מלמחות על הנסיגה החד-צדדית, זו בה אנו נסוג לקווים שלא מקובלים עלינו, לקווים שבהם עדיין נפגעים אנשים. גדר ההפרדה תעמוד בעינה, ובמקום להגן על יישובי המרכז מפיגועים, אנו נמצא את עצמנו שוב שם, מגינים על הגדר, במקום על ההתנחלויות – יותר קילומטרים של גדר, פחות אנשים.

הגדר אינה הפתרון, אך היא מסתמנת כפתרון המועדף על מחנה שרון-בוש-ערפאת. מחנה מנהיגי ברירת המחדל, שלושתם מעורבים בעניינים מלוכלכים הקשורים לבחירתם (בוש וזיופי הקולות בפלורידה, שרון ופרשות התרומות וערפאת – שכלל לא נבחר בבחירות). מחנה שמעדיף להעסיק את עמו בעניינים אחרים, דוגמת יציאה למלחמה בעיראק, החלטה על נסיגה חד-צדדית בזמן שיש מיתון כבד ושחיתויות מדווחות בממשלה.

אל לנו לקנות 'תרופות קסם' מהממשל האמריקאי דוגמת ערבויות פוליטיות וסיוע חוץ. כמו המדינה גם אנשיה – בישראל קרוב ל23% מהכנסות משקי הבית באות מקצבאות, וכך גם המדינה; מעל ל30% מהכנסות המדינה הם מהלוואות ומענקים. ישראל, המדינה, חייה באוברדראפט וחלק גדול מתקציבה בא להחזיר את חובותיה לשאר העולם. אין אנו רחוקים שנות אור מארגנטינה, אותה אנו כל כך מעריצים עם תרבות 'המורדים' שלה.

ישראל, שהפתרון הקל שלה הוא לבצע שמיטת חובות ולהתחיל מחדש עם נטל מיסים קטן ב30% על תושביה, מנסה לפנות ל'אחיה הגדולים'. היא פונה למדינות המממנות אותה כי כה חשובה להן נוכחות דמוקרטית במזרח התיכון, תוך כדי שהם מתעלמים ממהותיות הדמוקרטיה כאן. ישראל ללא סיוע החוץ וללא ההלוואות תראה כמה היא מדינה שלא מוצדק קיומה, שאינה יצרנית ושאינה מסוגלת לעמוד בפני עצמה. אך הדבר נכון רק עקב המנטאליות הישראלית-שלטונית, המנטליות שמאפשרת לך להיות באוברדראפט ועדיין ללכת לאכול במסעדות יוקרה, המנטאליות שמאפשרת לך להיות פושט רגל אך ש'אישתך' תעסוק בעיסוקך הקודם, המנטאליות שמאפשרת לך לכבוש עם אחר כשאתה נמצא תחת כיבוש.

ישראל היא תחת כיבוש, כיבוש של המותגים, כיבוש של הקפיטליזם הליברלי, כיבוש של השחיתות שבאה עם הממון. תאוות הבצע והשלטון מתאחדות ומטרתן היא אחת – לנצל את החלשים בכדי להפיק מקסימום תועלת לאליטה השלטונית. המשבר במשק טוב לבעלי ההון, רוב הקניות עברו מהמכולות השכונתיות לחנויות ההיפר, בבעלות המשפחות העשירות. עסקים קטנים נסגרו, והרווח של העסקים הגדולים נותר. אך החזק שורד ואף גדל. אין זו תוצאה של מדיניות של שוק חופשי אלא תוצאה של כך שהחזק מעסיק עובדים חלשים באמצעות חברות כח אדם (שלעיתים בבעלותו אפילו) שמשלמות לעובדים שלהן פחות משכר המינימום, החזק מעביד אותם ואותן שעות על גבי שעות ללא תשלום של זכויות סוציאליות, החזק גורם להם להשתעבד לרצונו.

וכך גם מדינת ישראל, החזק – ארצות הברית, משעבד אותנו למעט הכסף שהוא מזרים לנו כדי שנשמור על צביוננו הדמוקרטי, זה שיאפשר לארצות הברית 'להלחם בטרור', 'לשמור על הדמוקרטיה' ו'לדאוג לשוק החופשי'. בפועל – ישראל מהווה חלק מהמכונה הצרכנית של ארצות הברית, אנו נמצאים תחת כיבוש תרבותי – רשתות אמריקאיות, תוכניות אמריקאיות, מותגים אמריקאים ומוזיקה אמריקאית, כולן הפכו להיות מאפיין ישראלי. מה יותר ישראלי מללכת עם ג'ינס של דיזל, חולצה של לי קופר ובושם של קלווין קליין? (כולם מותגים אמריקאים שמיוצרים במדינות עולם שלישי על ידי ניצול עובדים בשכר רעב).

שרון הוא רק פועל יוצא של תרבות הצריכה הישראלית, שקמה לאחרונה.
הישראלים צורכים את החדשות שהוא מספק, האמריקאים גם כן. הרייטינג שווה כסף, ונתח הזמן ששרון מקבל בתקשורת העולמית (בבעלות אמריקאית) מביא כסף לבעלי ההון. כמו שרון, כך גם בוש.

נכתב על ידי jk ביום\שעה February 6, 2004 11:17 AM