תמיד חשבתי שאני לא אצטרך לשבת וללמוד לבחינות לשכה. אני יודע שזה חשוב, אני יודע שזה מאוד חשוב, אבל מדובר בללמוד סעיפי חוק עד לפרטים השוליים והמיותרים ביותר. למה אני צריך לזכור האם ישנם 14 ימים להגעת חייב לבדיקת יכולת, 20 ימים או 21 ימים? ויותר חשוב, האם הבדיקה הזו צריכה להעשות אצל ראש ההוצאה לפועל, מוציא לפועל או אצל רשם של בית משפט? זה פשוט לא חשוב. אבל, למזלכם, זה מה שמרחיק אותי מהמציאות.

אני כמעט ולא קורא חדשות, ומה שאני קורא עובר לידי כמו סרט רע. אני מניח שהיו לי הרבה דברים לכתוב על השטפונות בארצות הברית ועל איך שהמיעוטים שם סובלים ומצבם הכלכלי הקשה רע, אבל עשו זאת יותר טוב ממני הן מייקל מור והן ג’קי אדרי.

אגב, ג’קי קורא לאתר שלו “קול העם”, מעניין אם הוא יודע על העיתון המיתולוגי?.... ואולי מייקל מור הוא קרוב של רינה מור? זה גם יכול להיות. חוץ מזה, אני מוצא שלהפסיק עם האלכוהול עזר לי לכיס אך לא לפרודקטיביות, שכן אני עדיין משתמש בקפאין–הסם הנפוץ ביותר בעולם, וזאת בעיקר כיוון שאני לא מצליח לזוז מהמיטה בלעדיו לאחרונה. וגם, אני דורש ריכוז ברמות גבוהות יותר, בכדי להמשיך עם כל השטויות האלו של הלימודים, שאני לא מצליח בלי קפה.

עליית מחירי הדלק, ירידת המע"מ ועוד דברים שאולי ראוי שאני אכתוב עליהם, עוברים דרכי ואני מתעלם. רשויות השלטון ממשיכות לבזות את החוק ולהראות לכולנו מדוע בעצם כדאי להנהיג מרד מיסים, ואני בוחר להתעלם; המפלגה שלי קורסת והמדיניות שלה נעלמת, ואני עסוק. אולי באמת אני מרגיש אשם בזה. אולי לא. מצד שני, לראשונה מזה הרבה זמן אני אוכל בצורה סדירה, ישן בצורה סדירה ומנהל חיי חברה בצורה סדירה. האם זה שווה את זה?

היכול להיות שהעולם ימשיך להסתובב גם אם לא אשקיע בפוליטיקה? אני בספק. אני רק רואה את הבוז שקיים אצל עמךָ ישראל ככל הנוגע לפוליטיקאים ומקווה שאני אצליח להעלים את הבוז הזה. אני מקווה שלאנשים יהיה אור בעיניים ויתחילו להאמין. בשביל להאמין צריך אבל דוגמה (תרתי משמע) שתתן סיבה לאמונה.

כיום? כיום יש אכזבה.

ולי יש לחזור ללימודים. אני אלך למכונת האספרסו שלי ואמשיך להכין לי קפה ברד על בסיס חלב סויה עד שאני אוכל להתרכז.