« אכיפה ויראלית לזכויות יוצרים | Main | הכל התחיל מדודי "גולד-מן" »

January 01, 2007

אידיאולוגיה עם דם על הידיים

לעיתים גועל נפש זה לא מילה.

חברי הכנסת של ש"ס דורשים לשחרר רוצחים יהודים שרצחו "ערבים" (לא פלשתינאים) ממטרות אידיאולוגיות במקביל לשחרור האסירים תמורת גלעד שליט. האם הדרישה מוגזמת? ברור שהרחובות לא יהיו יותר בטוחים משחרור אסירים פלשתינאים. אבל האם הם יהיו יותר בטוחים כשנשחרר אסירים יהודים? אני בספק. חבר הכנסת דוד אזולאי מנמק את טענתו המלומדת כשאומר "לעשות מחוות לאותם אסירים יהודיים שרצחו על רקע אידיאולוגי. כך ניתן להם תקווה ולא יעשו מעשה ייאוש בדומה למעשהו של אשר ויזגן זכרונו לברכה". כשהוא מדבר על תקווה הוא רוצה שהם לא יתאבדו בתאם כמו אשר וייזגן שרצח ארבעה פלשתינאים והתאבד בתאו. וייזגן ביצע את המעשה כמחאה על תכנית ההתנתקות - אכן מעשה אידיאולוגי לחתור תחת שלטון החוק.

שחרורם של אסירים יהודים שכלואים בעבור פשעים גזעניים לא רק שלא יגביר את הבטחון אלא יערער אותו ויערער את האמון בשלטון החוק. העובדה שמשחררים אסירים פלשתינאים קשה מנשוא בכל מקרה ויש לשקול אם לעשות זאת כנגד חייל חטוף אחד - האם זה לא פרס ועידוד למעשי חטיפה נוספים? עם כל הכאב של משפחת שליט ועם כל הרצון הטוב שבנם יחזור, עלינו לשקול מה משקל חיי האדם והאם חיי האדם הבודד באמת שווים כל כך הרבה?



Technorati Tags: Blood, Gilad Shalit, Israel, Palestine

נכתב על ידי jk ביום\שעה January 1, 2007 01:58 PM