דמיינו את המצב הבא: מדינת ישראל מכשירה את תעודות הזהות הביומטריות ומוציאה למכרז את הנפקת התעודות וניהול המאגר. אותה חברה שמנהלת את המאגר היא חברה פרטית, הפועלת למטרות רווח, ועובדיה מספקים שירותים גם למאגר הביומטרי וגם למספר ארגונים אחרים. כיוון שמדובר בחברה פרטית, אף אחד לא חשב לאסור על אותה חברה להתקשר עם גורמים אחרים (לדוגמא משרדי חקירות פרטיות), אך הבהירו כי לא יעשה שימוש במידע.

ואכן, כך עובדים קשה עובדי הקבלן שמשתכרים 19 ש"ח לשעה, וכאשר הם רוצים לחסוך בזמן, הם מדי פעם משתמשים בהרשאות הגישה שלהם כדי לעזור לחברים ואולי כדי לקבל כמה שקלים מהצד. הבוס, כמובן, מעלים עין; אבל הוא מעלים עין רק כי הוא יודע שככה הוא יכול להרוויח יותר. אבסורד?

וובכן, אם קוראים את דו"ח מבקר המדינה ה59ב, ניתן לראות שליקויים דומים במיוחד התרחשו בביטוח הלאומי, שהפריט את מוקד השירות לאזרח (עמ' 876 לפרק הגנת הפרטיות בדו"ח מבקר המדינה). כפי שנחשף בדו"ח מרכז מחקר ומידע של הכנסת לפני למעלה משנה (ינואר 2008) עובדי המוקד הטלפוני של ביטוח לאומי העבירו מידע לאחרים. אולם, בעוד שהציפיה הסבירה היתה שחשיפה בינואר 2008 תאמר שבאותו מועד בדיוק יסתיים הליקוי, מבקר המדינה מתריע שנהלי אבטחת המידע עודכנו רק בנובמבר 2008.

אולם, זו לא הבעיה היחידה שמוצגת בדו"ח. הדו"ח אף מפרט כי מאגרי המידע על מספרי הזהות והקשרים המשפחתיים נמצאים ברשת, וכי משטרת ישראל לא הצליחה למצוא מי מבין 20 הגורמים שקיבלו את מאגר המידע הדליף אותו. ראינו כבר שמאגרים שמנוהלים על ידי גורמים פרטיים הם בעייתיים במיוחד, אולם התכנית כיום היא לפחות לתת לאחרים גישה לאותו מאגר (לפחות לבנקים) כדי לשפר את השירות לציבור.

מדינת ישראל לא מיישמת ליקויים ולא מתקנת אותם. הליקויים ש'נחשפו' בדו"ח מבקר המדינה היו ליקויים כבר מספר שנים, אנשים ידעו עליהם, אך רשויות השלטון לא עשו דבר. האם זו המדינה שראוי שתחזיק מידע?

ושוב: המאגר ידלוף, זו רק שאלה של זמן.