0.
לא קל לכתוב טור ביקורת על דובר צה"ל, אבי בניהו, בהתחשב בכך שהנ"ל אמץ דוקטרינה כוחנית ובוחר להלך איימים באמצעות תביעת דיבה על מבקריו; אלא, שלאור התנהגותו של דובר צה"ל (היוצא, למזלנו), יש לא מעט דברים שצריך לומר לקראת סוף הקריירה שלו; החל ממינויו בשנת 2007 מעמדו של צה"ל התדרדר ודומה שהדובר, שאחראי לשמו הטוב של לקוחו, צריך לקחת חלק מהאחריות על עצמו. החל ממעורבותו בפרשת מסמך גלנט, אם היתה כזו, או לפחות הסטיגמה הציבורית שדבקה בו, דרך עריכה מגמתית של קטעי וידאו, תקיפה של עיתונאים ואיסור בעייתי של צה"ל על כניסת כתבים זרים לרצועת עזה, דרך בחירה סלקטיבית של מי יהיו הכתבים שיורשו לסקר את הלחימה בעזה. כך, דובר צה"ל בניהו הפך להיות דובר צה"ל הראשון שהסתכסך עם התקשורת, שאמורה להיות הגורם שמממש אותו.

1.
היתרון של דובר צה"ל, בניגוד לרני רהב, או כל יחצ"ן אחר, הוא שבעוד שאת שאר היחצ"נים והדוברים אפשר להעניש, להתעלם מהם, לשים ידיעות שלהם בעמוד האחורי ולא להתייחס, צה"ל קצת גדול על מדינת ישראל ואמצעי התקשורת בה כדי לא להתייחס אליו. וכך, אם כל יחצ"ן אחר היה תובע אמצעי תקשורת, לא היינו מצפים לקבל סיקור אוהד או סיקור כלל של לקוחות שלו. אולם, בניהו מצליח לגרום לעיתונות להתעלות מעל עצמם, ואלה ממשיכים, למרבה הפלא לסקר את צה"ל.

2.
אבל, השבוע מתגלה לנו כי עמדותיו של בניהו לא רק שאינן פרו-תקשורתיות, אלא אף ספק-דמוקרטיות. בראיון למגזין "דפנס ניוז" מספר בניהו כי לא נח לו במיוחד עם המצב בו כל אזרח יכול לפנות לתקשורת ולפרסם מידע שהוא קולט; הוא מתרץ זאת בטיעון הבטחוני הרגיל; לדבריו "מדאיגה יותר היא העובדה שכל אחד עם טלפון דור 3.5 עם מצלמה וגישה לאינטרנט יכול להגיע לאמצעי התקשורת המרכזיים כדי להפיץ שקרים, עיוותים ולהסית לפעולות לא חוקיות". וובכן, אותי מדאיג שכל אדם עם תסרוקת הלוואה וחסכון יכול להפיץ שקרים בשם הצבא שאמור להגן על המדינה. כן, מר בניהו, האינטרנט הפך את הפצת המידע לדמוקרטית יותר, ועד שתפתח טכנולוגיה שיכולה להבדיל בין שקרים לבין אמת, ככל הנראה אתה תקוע איתה (וגלעד ארדן, מסביר גם שדובר צה"ל עסוק בהבהרת האמת).

3.
ארגון שהדובר שלו תובע את כלי התקשורת ומודאג מיכולתם של האזרחים להתבטא באופן חופשי, כשהוא משתמש בזהות בדויה, תוך שספק אם אינו עובר על החוק על ידי התחזות או זיוף, אינו יכול לצפות לסיקור תקשורתי הוגן. אלא, שכל עוד בניהו נמצא בתפקידו, הרי שאי אפשר לצפות לסיקור הוגן, שכן זה "או שתדאג לי או שאני אסתיר ממך מידע או אתבע אותך", או לפחות כך זה נראה.

[פורסם במקורה בעבודה שחורה]