« סיכום\פשנוץ אחרון | Main | טרוטוש »

April 01, 1998

נעלי הבית

6.1 נעלי הבית

עוד לילה עבר ונשארו רק עוד שתי לילות עד הביאה (או ככה אני חושב) אחרי זה הכל ישתנה, לא עוד חיים חסרי תכלית אני אגיע, אציג את עצמי בפניו, והוא בתמורה יתן לי את הכח, אני אשים את הכח בתרמיל שלי, ביחד עם כל החפצים מהמסע ואתחיל בחזרתי אל העולם, שם אציג את עצמי ואצטרך לאגור את ההמונים סביבי, אני מרגיש די מטופש עקב המסע הזה, בסך הכל מי היה חושב שאני שפוי, יצאתי מחדרה עם תיק שבו יש זוג תחתונים, לבשתי ג'ינס בלוי וחולצה לבנה (ובועז הוסיף שאני אף פעם לא לובש חולצות לבנות) ונעלתי נעלי בית, עמדתי לי בצומת הראשונה וחיכיתי שמישהו יעצור (או אולי יעזור?) לי, המכונית הראשונה שעצרה היתה טנדר עם ארבע פרות בפנים, לא פרות אמיתיות אלא בחורות ממש שמנות, לדעתי הם סתם פריחות מכוערות, נסעתי איתם עד הצ'ק-פוסט ומשם התחלתי ללכת ברגל עד עכו, נשמע מטורף אבל לא רציתי לתפוס משם טרמפ בלילה, ישנתי על הכביש המהיר ובבוקר כשקמתי שמתי לב שאין לי עוד הרבה ללכת עד עכו, שם אני הרגשתי שאני אגלה אותו, אבל לא, כשהגעתי לביתו אמרו לי שהוא ירד בחזרה לתל אביב, אז בקשתי להשתמש בשירותים שלהם, החלפתי תחתונים התגלחתי ויצאתי לי למחלף הקרוב והתחלתי לעצור טרמפים עד תל אביב, הטרמפים היו די שגרתיים, רוסי זקן ששתה ודקה בזמן שנהג, דוס שניסה להחזיר אותי בתשובה (אבל כולנו יודעים שהוא עצר לי רק כי אני נראה כמו בחורה) זקנה שהיתה בטוחה שאני נכדה שלה, ובסוף היה גם איזה אחד דלוק שלקח אותי ללה-גרדיה כדי שאני אשב ואפגוש את ההוא, ידעתי שהוא ישב בפאב הקבוע שלו באחת הסימטאות של רחוב המסגר, קראו למקום "הוידוי", והמקום נראה כמו בית משוגעים מיניאטורי, כולם לבושים כמו סרט גרוע משנות השבעים, מדברים קרוב מדי אלייך, נגשתי אל הברמן, שגם נראה הבן אדם הכי מוזר שם, ושאלתי אותו איפה מוטי, הוא אמר לי שמוטי לא יגיע היום כי הוא מפשנצ מישהי אבל שהוא יכול למכור לי, אמרתי לו זו לא הסיבה שחיפשתי את מוטי אז הוא אמר לי לחזור מחר, אמרתי לעצמי שאם אני כבר בתל אביב אני אלך לבקר את מקם, הרי הוא בטוח בבית וגר לבד, הלכתי ברחוב המסגר עד הקרייה ואז עליתי עד אבן-גבירול והגעתי לבית של מקס, לא מקום מלהיב אבל בהחלט בית, דפקתי על הדלת לפחות חצי שעה לפני שמקס הואיל בטובו לפתוח, בהתחלה הוא לא זיהה אותי ואז הוא שם משקפיים, יש משהו נורא מגוחך בלראות מישהו בבוקסר ומשקפיים, אבל מקס בשלו, ראיתי על הרצפה ליד הנרגילה שני בקבוקי ודקה, חבילת קלפים ושתי בחורות, הנחתי שאו שהם משחקים סטריפ פוקר או שהם ממש שיכורים, בכל מקרה הייתי צריך חברה אז הצטרפתי, אחרי דקה הסתבר שהם ממש-ממש שיכורים כי הם שיחקו מלחמה כשכל הקלפים ביד שלהם וכל אחד בוחר איזה קלף להוריד ומתי, זה היה נורא משעשע לצפות, אחרי שמקס הפסיד הוא לקח את אחת הבחורות לחדר ולחש לי באוזן "תעשה אותה" אמרתי לו בקול רם שאין לי מצב רוח אז ישבנו ודיברנו איזה רבע שעה ואז החלטנו להזמין סרט ב"הום סינמה", הזמנו איזה סרט חצי אירוטי מטומטם ובזמן שראינו אותו עשיתי לה רייקי בצוואר היא לא הבינה מאיפה יש לי כזאת אנרגיה ביד, ניסיתי ללמד אותה שהכל קשור בלהתמקד ולא לחשוב על כלום אבל היא לא הבינה איך אני מצליח לא לחשוב על כלום ואז הבנתי שזהו, היא לעולם לא תבין, אין סיכוי, הצעתי לה ללכת לטיול קטן ברגל והיא הסכימה, כנראה שזה היה כי היא לא הכירה אותי מספיק ולא הבינה מה זה טיול "קטן" בשבילי, השארתי למקס פתק שבו היו כתובות שלוש מילים "פשנצתי את פזנקית", התחלנו ללכת את כל אבן גבירול לכיוון הבית של ההורים שלי שהיה ברמת השרון וכל הדרך דיברנו על הצבא שאני צריך להתגייס אליו בעוד כמה ימים, וכמה קשה יהיה לי לאבד את השיער, ובסוף הגענו למשימה שלי , והסברתי לה שאני , עוד לפני הצבא צריך לאבד את בתולי, היא לא הבינה איך בחור כמוני שכל-כך אקטיבי יכול להיות בתול, היא תמיד הרי היתה שומעת על בחורות שנמצאות מסביבי ואף פעם לא הניחה שאני מחכה לראשונה שלי, כל הדרך היא זבלה את השכל איך זה שאני היחידי מהחברה' שלי שמאמין עוד באידיאולוגיה, ואז הגענו לבית של ההורים שלי, המקום לא השתנה בשבוע שלא הייתי בו (אפילו מפתח לא החליפו), הכל אותו דבר, ירדנו אל חדרי והמשכנו לדבר, היא לטפה את השיער שלי, ואמרה שחבל שאני אסתפר עוד שבוע אמרתי לה שאני אחיה, הרי דבר לא משתנה וכולנו צריכים לתרום, היא נשכבה על המטה שלי בזמן שאני נגנתי בפסנתר את אחת היצירות שלי, היא הופנטה מהמלודיה ולא יכלה להשתלט על עצמה, היא נעמדה מאחורי, הסיטה את שיערי מהעורף והתחילה ללקק את הצוואר שלי, הוקסמתי מהמגע עד צמרמורות קלות בגב ( או שסתם הייתי חרמן אש) והתנשקנו, נפלתי אחורה על הרצפה והכנסתי יד מתחת לחולצתה, היא בניגוד אלי הכניסה את ידה אל תוך המכנסיים שלי, תפסה את הזין שלי חזק והתחילה לעשות לי ביד, ביד השנייה היא פתחה לי את הכפתורים והורידה את הג'ינס שלי, היא ירדה לי, אני לא האמנתי, כאילו למה היא יורדת לי (רק אידיוט שואל כאלה שאלות), ואז הבנתי הכל, קמתי שאלתי אותה אם היא רוצה קפה והי אמרה שלא, שאלה אותי למה קמתי ואמרתי באדישות "כי את זונה, וחוץ מזה תמסרי למוטי שהוא לא הצליח להכשיל אותי במבחן", התיישבתי והתחלתי להתפלל, להתפלל שכל העולם יעלם, היה נדמה לי שעברו ימים עד שמוטי דפק על דלת הזכוכית ואמר לי שהצלחתי במבחן, שאלתי אותו מה לעשות עכשיו כדי למצוא את עצמי, והוא אמר לי ללכת לשלושה לילות ביער וזה מה שעשיתי ארזתי תיק ונסעתי לדבר הכי קרוב שמצאתי ליער, בן שמן , מין מקום כזה מוזר, התישבתי על האדמה וחיכיתי, ואני עדיין מחכה לגאולה*.

נכתב על ידי jk ביום\שעה April 1, 1998 01:34 AM