« ואין לי חיים אבל כואב לי ממנה | Main | סיפור מוזר\סיפוק אכזר »

February 11, 2001

אין לי מילים לתאר את ההרגשה

9.2 אין לי מילים לתאר את ההרגשה

או שבעצם כל מה שרציתי זה להמשיך לכתוב ולבכות. אבל אני חזק וצריך להמשיך, חייב להמשיך.
בעשרים וחמישי בבוקר אני אקום ויהי זה בוקר טוב, המבחן האחרון והיא כבר לא תהיה בארץ. אני ארגיש חופשי לעשות מה שבא לי, לא ארגיש חייב לה דבר, זאת תהיה הרגשה מדהימה, חופש ושלווה וכח לחיות כמו שאני אוהב ורוצה לחיות. אני מקווה שהיא אף פעם לא תחזור, שתשאר שם לנצח, אני לא רוצה לראות או לשמוע אותה, זה עושה לי רע, אבל מה עושה לי טוב? להסתכל לתוך עייניה? גם זה לא יכול, רק כשאני מסתכל לבתוך העינים שלה בתמונות מאז אז אני רואה שהיא אהבה אותי, עכשיו כל מה שאני רואה זה אותה, ושהיא שונאת, היא לא אוהבת אותי באמת, ואני חזק, אני ממשיך. אני חזק, אני לא צריך לפחד, העולם הוא שלי ואני שולט בו, עוד כמה זמן זה יהיה ברור, ואז אני לא אצטרך לראותה או לשמעה ורק לחשוב עליה שאני לבד עם עצמי. אבל אני חזק, אני מתגבר, אני חזק, אני צריך רק לשכוח, אני צריך לא להיות לבד, כי להיות לבד גורם לי לחשוב, דבר שגורם לי לחשוב עליה, שזה דבר רע.

נכתב על ידי jk ביום\שעה February 11, 2001 01:46 AM