ישבתי לי ברגיל על הבאר עם חברים, לאור מאורעות השבוע עם פחות ליבידו, אבל לא משהו מיוחד. שמענו מוזיקה, רקדנו והערנו הערות ציניות על התנהגותם של חלק מהאנשים, ואיך הם שמים או לא שמים לב למתרחש. והיתה שם אחת, שפתאום התיישבה לידינו. היא נראתה גלמודה, טענה שחברה נפקד מיחסיהם השבוע ושהיא מעוניינת להטביע את יגונה. השתעשנו יחדיו, היא ואנחנו, ופתאום באה העת. אמרה היא : "אביונה אנוכי ואין באפשרותי לרכוש עוד מהשיכר, האם תואילו בטובכם לשכרני?". ערכנו חושבין, הרי לכל הדעות מדובר בגברת נאה אשר לא ניתן לסרב לה, בנוסף, מדובר במי שמעוניינת להטביע את יגונה ואולי אף לסיים את הערב בחיקו (או חיכו, והמבין יבין) של מי מאיתנו; והחשוב מכל, מדובר בעשיית חסד עם אביון.

סירבנו. לא מכיליות ולא מאֵבְיוֹנוֹתֵינוּ, אולי מאֵבְיוֹנָתֵינוּ. שילחנו בה את עלמת החמודות שהיתה עמנו בכדי לסרוק את השטח; לבדוק האם יצא לנו משהו או שנשים את כספנו לריק. הן דיברו על הא ודא, אך לא ראינו כל התקדמות ודאית. לכן, נותרנו עיקשים בעמדנו כי לא ראוי שתשתה עוד שכן היא שיכורה כבר למדי.

חיש מהר קמה לה לחברותיה ובדרכה עצרה ליד מושבו של עלם חמודות שלגם לו ממשקה כלשהו. נשקה לו על שפתיו והחלה לשדלו לשכרה. העלם, שכנראה לא היה מנוסה בדרכי המשחק, נפל במלכודתה ורכש שיכר נוסף עבורה. לכשסיימה ללגום קמה ממקומה ועברה לעלם אחר, גם זה רכש עבורה משקאות. לאחר זאת שבה היא אלינו, אולי כי היינו היחידים שראו אותה כמה שהיא באמת. היתה היא עצובה כי אין לה כבוד אצל בני המין השני, אין לה ערך.

אמרתי לה דברים אלו, שיזכרו אצלה - אני מקווה: "הרי שחקנים הם כמותך, ובמשחק זה משחקים לכיף - לא בכדי לנצח".

לכן גברים ועלמות חמד; להבא, כשתשבו לכם במסבאה עם עלמת חמודות שכל שרוצה היא שתקנו את ליבה, עשו זאת במילים ולא בכסף, שכן הגברת תלך יחד עם ממונכם.