מאידך, מדווחת (או אומרת) ארנה קזין היום ב"הארץ" (זהירות, לינקים בהארץ מתים אחרי מספר ימים) על מותה של העיתונות החוקרת. אין תקציבים לכך ואין דרישה. התחקירים מתו.

אולי הביקורת היחידה שיש לי על מה שארנה אמרה היא העובדה שבעצם אין דרישה יותר לעיתונות חוקרת. לאזרחים לא איכפת מהעולם, לא איכפת מהשחיתות, והעיתון נועד לבדר אותם ולא להיות חדשותי.

אחרי שראיתי אתמול (אולי לראשונה בחיי) את האזרח קיין, אין דבר חקוק יותר בזכרוני מאשר האקט בו צ'רלס פ קיין הולך ומתקתק על מכונת הכתיבה את המשכה של הביקורת הרעה שכתב חברו על זמרת האופרה המחרידה, הלא היא אישתו של צ'רלי קיין. העיתונאי האמיתי, זה שבאמת רוצה בטובת הציבור, נעלם כיום.

ממה שאני יודע על איך המערכת הפוליטית פועלת, וממה שאני מכיר בה, רוב הכתבות בתקשורת הן יזומות, אין עיתונאות חוקרת לשמה, וכל פעם שניסיתי למצוא כזו - אני הייתי צריך להאכיל את העיתונאים בכפית. זו אף פעם לא "חשיפה" או "תחקיר בלעדי", זה תמיד עובד ממורמר או יריב פוליטי. אין אפשרות היום להשיג טקסט ראוי. אולי הגיע הזמן להוציא עיתון יומי מפרי עטו של מבקר המדינה, לאחר שנאמר על ידי גינגי פרידמן כי מי שמחפש עיתונאות חוקרת אמיתית יכול לשלם אגרת טלויזיה (תודה על הקישור ליואב לרמן).

ממ... בקיצור, תכנסו לויקיחדשות, תתחילו לכתוב, לדווח על אירועים שאתם מפיקים. לויקיחדשות אין את הפוטנציאל להיות האינקויירר הבא, או להיות בכלל אתר חדשות מוביל, יש לויקיחדשות את הפוטנציאל להיות הבמה ממנה אתרי חדשות מובילים לוקחים ידיעות. סוכנות הידיעות המודרנית, שמאפשרת לעורכים לברור ולכוון מה ידוע ומה רצוי לדווח עליו.