בעקבות שיחתי עם יאיר בורטינגר, מי שהיה רכז הסטודנטים הארצי של מרצ, ממלא מקום יו"ר הצעירים וחבר הנהלה, והיום הוא חבר טוב וקרוב. אחד הנושאים שדיברנו עליהם (בעקבות עזיבתו אל מפלגת העבודה ועזיבתי לבחירה הדמוקרטית) היה החמאס. יאיר טוען שבעצם החמאס לא יבצע פיגועים לפחות עד אחרי הבחירות. הטענה הגדולה שלו היא שבעצם החמאס יהיה בממשלה לאחר הבחירות בישראל, ולאחר שעברו 4 חודשים בלי פיגועים, וכעת לא תהיה לישראל כל אפשרות אלא לדבר איתו. הטענה מצטיירת כנכונה.

העניין הציני הוא לחשוב על זה שהכל כלכלי. החמאס כעת מעוניין בלגיטימציה ובכספי העולם ולכן הוא מעדיף לתפוס עמדה מרכזית יותר. את הג'ובים שעד היום חילק בצורה של מחבלים מתאבדים, יעביר הוא בעצם בצורה של ג'ובים קלאסיים: חברי מרכז החמאס יקבלו משרות ברשויות השלטון, והנה פתאום הלגיטימיות שקיבל בהצבעה, זו נגד הממסד המושחת, תעלם לגמרי. האם החמאס עד כדי כך טיפש? האם החמאס יפול במהרה?

אני מקווה שכן, אני מקווה שעשרים שנה של טיפוח על ידי ממשלות הליכוד יביאו את החמאס למצב בו הוא ימאס על העם במהרה. אני מקווה שכשיגיעו לשלטון הם יבינו את מהותה של הפשרה, ומדוע יש לנקוט באמצעים לא אלימים. אני מקווה שהחמאס ירד ותקום תנועה חילונית-אזרחית גם בשטחים.

הליכוד, שנהנה עד היום מהחמאס, יהיה המפסיד הגדול בכל מקרה שיקום משתי הסצנות האפשריות (החמאס מתמתן, החמאס נופל) וסביר להניח שביבי יעשה כמיטב יכולתו כדי לקדם את מדיניות הפיגועים שכבר העלתה אותו לשלטון פעם אחת. אולמרט, מצד שני, כנראה עושה בחכמה שלא מדבר בינתיים עם החמאס אלא מחכה להבחר כראש ממשלה (הראשון בישראל שבא מהעסקנות ולא מהצבא, ואני לא יודע עם זו ברכה גדולה...) לאחר הבחרו החיים יהיו קלים יותר.

הדבר הכי חשוב בשביל לאפשר לממשלה "הנכונה" להבחר הוא להמנע מנושאים כאלו כלל וכלל. אני לא יודע כמה זה אפשרי. קיוויתי שהבחירות, לראשונה, יוכרעו על רקע של מצע אידיאולוגי ולא רק על הפחדת העם מאימת הפלשתינאים.

אין יותר אידיאולוגיה בישראל, זה הכל ערוץ 2