« לקראת מחשוב מערכת בתי המשפט? | Main | התכנית למלחמה בעניים »
February 07, 2006
עוד לא יבש הדיו
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)כנראה שלא הייתי המאוכזב היחידי, אולי לא היו 80,000 מאוכזבים, כמו שצריך שיהיו, אבל אפילו הטוקבקים באתר של ברונפמן או בבלוג היו מלווים באינטרסים. אחד, מרצ לשעבר, שאל מה יהיה איתי ועם שרון דולב, אחד אחר, דניאל עוז, קרא להצביע מרצ ו"לחזור הביתה", אולם כשהבית הוא עם אב מכה ואם מוכה, כשהבית לא עושה דבר למען החברה - ולא רק למען שוכני הבית, האם יש בית לחזור אליו?
יש לא מעט אנשים אחרים שלא קשורים למפלגה וגם הביעו אכזבה כלשהי, אולי עם פחות אינטרסים מהרגיל, אולי לא. בכל מקרה, לראשונה בחיי איני יודע למי להצביע.
אני לא יכול להצביע למרצ, הם לא עשו כלום בקדנציה הזו, ואני לא מאמין שהם יעשו משהו. המפלגה אכזבה אותי כל כך, ולאו דווקא ברמה האישית, למרות שקשה לי להפריד. אותם אנשים שהיו עסוקים בלשלוח אותי ואת חברי לחקירות במשטרה, אותם אנשים שהיו עסוקים בקבלנות קולות פעוטה, אותם אנשים שהעדיפו להעמיק את הפערים החברתיים ולתקוף את אלו שמנסים לשנות, להם אני לא יכול לתת את קולי. אפילו שהחמישיה השניה של מרצ (מקומות 8 עד 11, כמה אירוני שהם החמישיה השניה הנבחרת במפלגה 'דמוקרטית') היא החמישיה הטובה ביותר שיכולה להיות, והייתי מצביע למפלגה אם אלו היו החמישיה הראשונה.
לעבודה קשה לי להצביע, בגלל שהמפלגה אינה דוגלת בזכויות אדם, אינה מנסה להשפיע וישבה לאורך הדרך עם ממשלת שרון על עוולותיה. העבודה מקדמת מדיניות כלכלית ניאו-שמרנית ומקדמת בעיקר את הרוב היהודי ולא את כל אזרחיה.
לעלה ירוק קשה לי להצביע, כי למרות שהם מנסים להציג זאת אחרת, עדיין מדובר במפלגה חד-נושאית, שאולי חשוב לי, אולם לא חשוב הוא לי כמו נושאים אחרים - נניח זכויות אדם.
בכל מקרה, אני לא יודע למי להצביע, אני קול צף. נחמד להרגיש מחוזר, אולי אני אשאר כך עד אחרי הבחירות.
נכתב על ידי jk ביום\שעה February 7, 2006 11:03 AM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
|
אהרוני |
לא עלה ירוק - ירוקים! |
|
יואב |
מה עם מפלגת זכויות הגבר? |
|
רועי דלח |
למרות שהגבתי כבר בבילוג של המפלגה, אני כרגיל מזדהה עם כל מילה שלך ובמיוחד עם האכזבה הגדולה ממרצ. הבחירה הדמוקרטית השלימה חור שנפער בנושאים של זכויות אדם, ועכשיו לאחר שמרצ כבר מזמן איבדה את המרצ ושינוי לא הביאה שום שינוי, גם הבחירה הדמוקרטית עשתה לצערי את הבחירה הלא-דמוקרטית בכך שאפילו לא נתנה לנו את ההזדמנות להצביע עבורה... הייתה תחושה של תחילתה של רוח חדשה, אבל בשלב מסוים נדמה לי שאבדה הסבלנות, וזה בא לידי ביטוי בין היתר בשמועות ההולכות וגוברות על המגעים עם אנשים כמו פורז ואפילו אהוד ברק. ההצטרפות שלך ושל שרון דולב וההשתלבות שלכם ברשימה הייתה יכולה למשוך צעירים רבים להצביע, ואת הסיכויים והסיכונים היה צריך להעריך לדעתי לאחר הרכבת הרשימה, הגשתה, השלמת האתר החדש ועריכת מסיבת עיתונאים, אבל כל הדברים האלה כרוכים בכסף שכנראה לא היה מהיכן לממן. בסופו של דבר הממסד ניצח לצערי גם אותם, אך כמי שעומד מן הצד ולא בקיא בכל העניינים קשה לי לתקוף אותם על שניסו ולא הצליחו. מצד אחד זה מעיד על הבעייתיות בחוק מימון מפלגות, מצד שני יש מפלגות שרצות כבר כמה שנים וגם מצליחות ליצור הד תקשורתי ללא תקציב (עלה ירוק אמרנו?). ניסיתי לדבר עם דן אבל הוא נשמע לי כבר מאוד נואש מכל העניין והאינטרסים האישיים. אני לא בטוח עד כמה עלה ירוק תמלא את החלל הזה, כך שבינתיים נותרנו שוב יתומים, וחבל. |
|
רחביה ברמן |
זה בולשיט מוחלט. לברונפמן כבר היתה מפלגה. אפילו אם הוא רצה לשנות את שמה, זה היה עולה לו 17 אלף שקל. מי שאין לו לסכן את הסכום הזה שלא יחשוב אפילו לרוץ ושלא ישגע מעגל שלם של אנשים. אם הוא לא היה משוכנע שישיג לפחות את הדרוש כדי לקבל מימון מפלגות (אחוז בודד מכלל הקולות), כנ"ל - שלא יבלבל במוח מלכתחילה. אני לא הייתי נרתם לעגלה אילולי האמנתי לטענה של דן, שאמר לי שלרומן יש מנדט מוכח, מבטון יצוק, שהולך אחריו באשר יילך. זה גם הגיוני, כי לא נתנו לו במרצ את המקום החמישי ולא הציעו לו בשינוי את המקום השלישי רק בגלל העיניים היפות שלו. יש לו איזה שהוא קהל שהולך איתו. ומכיוון שהוא חבר כנסת מכהן, הוא אפילו לא צריך להוציא מהכיס ולחכות להחזר - יש לו יחידת מימון, שאת חלקה הגדול הוא יכול לקבל במזומן. מדובר ב-660 אלף שקל. זה המון כסף, בהתחשב בזה שבקמפיין אתה משלם על חלק לא קטן של השירותים בהבטחה לתשלום "אם נקבל מימון". הקמפיין של עלה ירוק ב-2003 עלה שליש מזה במזומן. אז להגיד שלא היה כסף כדי להריץ קמפיין זה פשוט לא נכון. מה שלא היה זה אמונה. |
|
יהונתן |
רחביה, נניח, ורק נניח, שהיה את אותו מנדט, אבל לא היינו עוברים את אחוז החסימה, לא היה זה כסף מבוזבז? אני מאמין ששילוב של חוסר אמונה, עייפות חומר והבנה ש600,000 ש"ח לא מספיקים לקמפיין היו מה שהכריע את הכף. |
|
רחביה ברמן |
"נניח, ורק נניח, שהיה את אותו מנדט, אבל לא היינו עוברים את אחוז החסימה, לא היה זה כסף מבוזבז?" לא! ממש לא. הפוליטיקה היא לא חברת ביטוח, ולהגיד שרק אם בטוח תיכנס שווה לרוץ זה בעצם לומר שרק לגדולים יש זכות לשחק. אם היינו רצים, נותנים הכל, מקדמים את הרעיונות שלנו ולא מצליחים להיכנס - היינו יודעים שניסינו. היינו יודעים איפה אנחנו והרעיונות שלנו עומדים בשוק הכללי. וגם אם לא היינו נכנסים, הרעיונות שלנו היו מחלחלים. שחקנים אחרים היו מאמצים אותם, לפחות חלקית, בראותם שיש לזה פוטנציאל כלשהו. עלה ירוק השפיעה ככה לא מעט על השיח בנושא סמים. |
|
ערן ורד |
ת'אמת, יהונתן, אני מאוד מופתע מהתגובה הרגועה שלך. דעתי כדעת רחביה, אבל זה בכל מקרה לא ישנה כלום כרגע.. אני בכל מקרה מוכן לבזבז למדינה 600,000 ש"ח, זה כסף קטן לעומת כל הביזבוזיה שמתרחש מול עיננו. |
|
יהונתן |
אני בכלל לא רגוע. אם הייתי רגוע המצב היה טוב. יש לי פשוט מחר מבחן ומחרתיים מבחן, ואני חושב שאני איכשהו מבין את רומן, למרות שאני לא מסכים איתו וחושב שכן היה צריך לרוץ. עדיין לא הצלחתי לעכל את זה. בכל מקרה, היה סיפור מוזר היום כשנפגשתי עם אנשים ממרצ, שפתאום תהו לאן דרכי מועדת והאם אני חוזר, והתפלאו מאוד כשאמרתי להם שאני לא יודע לאן דרכי הולכת, אבל היא בטוח לא לכיוון מרצ. |
|
ערן ורד |
אני מתלבט בין חד"ש ללחם, עדיף על פתק לבן שאפילו לא נספר |
|
גיא ווסט |
אתם צודקים. אחרי שסיפרתי לאסיה שאביגדור ליברמן יקבל בין 6-8 מנדטים, היא ענתה שהפרישה של רומןברונפמן אולי היה חסר אחריות. מצד שני הבחירות האלו ממש הימור... הכל צף, אפילו הקלפי. |