נוצר כאן שיח-משולש בין סופר HTML, מתורגמן וגולש. מיקרוסופט, שהשתמש בפקדי ActiveX החל מחלונות 98, החליטה לקחת מונופול על השפה. להשתמש במילים אותן אף מתורגמן אחר לא יכל להבין ואסור היה לו לתרגם. אותם פקדי ActiveX התגלו ככושלים הן באבטחה והן בפטנטים, כשנקבע שמיקרוסופט חייבת לשנות את המוצר. ההחלטה של בית המשפט הראתה כמה מיקרוסופט נסחפה עם שינויי השפה שלה.

יצירת תקן בקידוד HTML נועדה כדי לאפשר חופש בשיווק דפדפנים, תחרות אקטיבית ויעילות. מיקרוסופט הגזימה עם מתחית השפה שלה, וכיום ההבדל בין HTML של מיקרוסופט לבין HTML תקני מגיע להבדלים בין אנגלית לבין צרפתית. יש סיכוי שהדפים יובנו על ידי דפדפנים אחרים, אבל רק סיכוי. בצורה זו מעצבי אתרים מוגבלים הרבה יותר. במקום להשתמש בחופש העיצוב של W3C הם נאלצים לוודא במספר דפדפנים כי הדף נראה זהה, ונאלצים להכניס תגי עיצוב כפולים בקבצים - אחד לאקספלורר ואחד לכל השאר.

בעיית העיצוב אינה היחידה. הגבלת הגישה לאתרים שדורשים פקדי ActiveX, כמו אתרי הממשלה בישראל, היתה עד כה לאתרים התומכים באקספלורר בלבד. פתאום, עקב החלטה של בית משפט בארצות הברית תאלץ מדינת ישראל לשנות את מבנה האתרים שלה כדי לאפשר לגלוש בצורה אחרת.

אולם הקרב הראשי כאן הוא לא רק מול מיקרוסופט, אלא מול שחקניות המשנה. חלק ניכר מהפטנט שנאכף מדבר על הרצת יישומים דרך הדפדפן. היישום עלול לפגוע במקרומדיה, יצרנית טכנולוגית הפלאש, בסאן, מייצרת הג'אווה ובאדובי, מביאת דפי הPDF. אבל זה לא העיקר; העיקר הוא בהמשך הפיתוח. בשנתיים האחרונות מתחיל להראות מאבק אמיתי בין תומכי הפטנטים לבין מתנגדיהם.

משפט הSCO נגד IBM על הדלפת חלק מקוד המקור של הUNIX לתוך מערכת לינוקס הוא רק אחד מהמשפטים המדוברים. הקרב האמיתי הוא על חופש התוכנה. וכאן הבעיה האמיתית עם מיקרוסופט. בעוד שרוב השחקנים לקחו עמדה ברורה, מיקרוסופט כאן לא יכולה להתייצב בעד פטנטים ולא נגד. מיקרוסופט מרוויחה מקיומם של פטנטים כשהיא מונעת מאחרים שימוש בקניין שהיא מפתחת; מצד שני, היא משתמשת בפטנטים של אחרים ומאמצת חלק מהתכונות שנכתבות בקוד פתוח (אף אם לא ישירות) ומרוויחה.

התפקיד של מערכת המשפט אמור להיות לאזן בין הזכות של אדם לקניין לבין התקדמות הטכנולוגיה. כיום, המצב הוא אחר... מערכת המשפט בארצות הברית הרחיבה את הפטנטים מעבר לכל כיוון וכמעט כל רעיון בלתי מוחשי מקבל אפשרות להגנה. מצד שני, נוצרים גופים כיום, כמו קהילת מפתחים בקוד פתוח, שספק אם אלו יכולים להתבע כאישיות משפטית. קהילות מפוזרות של אנשים, כשמתכנת פקיסטני כותב שורה אחת והשניה מושלמת על ידי תלמיד תיכון באיווה, השאלה היא איך בעצם אפשר לתבוע על פטנט כשקוד המקור כבר מסתובב ברשת? לא בטוח שאפשר.