« ההיבריס: שיטור וירטואלי | Main | הממצור של השירות: הטכנולוגיה עוצרת מלכת? »
April 18, 2006
שכר המינימום: לחיות בכבוד ולוותר על עקרונות
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)אני חושב שצריך להבהיר כמה נושאים כדי שכל מי שנכנס בכלל לשיח על שכר המינימום, כולל אנשים מכובדים כמו עו" ד משה גולדבלט שטועה ומטעה כשאומר שצריך להפריד בין החברה להליך המדיני. אני מוצא את עצמי מתווכח יותר מדי הן עם סוציאליסטים שטועים בהבנה של מהות שכר המינימום והן עם קפיטליסטים שטועים בהבנה של הצורך בו.
שכר המינימום בישראל, נכון להיום, מוצמד לשכר הממוצע במשק ומרכיב 43% ממנו. ההצמדה לשכר הממוצע, לכאורה, גורמת לכך שיקבע כי מי שמרוויח פחות מ43% מהשכר הממוצע ככל הנראה מקיים רמת קיום מינימאלית. ההנחה הזו, גם אם היא נכונה וגם אם לא, וכמדומני שהיא לא תמיד נכונה, היא הנחת המוצא כאן. חרף העובדה שאני לא כלכלן ולא סטטיסטיקאי דגול, יש כמה כשלים פסיכולוגיים שצריך להתגבר עליהם. השכר הממוצע מורכב מהמשכורת הממוצעת של כל הפרטים _העובדים_ במשק, הפרטים העובדים כוללים גם את אלו שמשתכרים שכר מינימום מצד אחד, וגם את אלו שמשתכרים פי אלף ממנו, מצד שני, קיטוב חברתי, בו מחצית העובדים משתכרים שכר מינימום ומחצית משתכרים שכר הגבוה ממנו בצורה משמעותית יגרום לכך ששכר המינימום יהיה אכן נמוך מהשכר הראוי.
כדי להעלות את שכר המינימום אני מציע שיטה אחרת, שהיא אולי סינטתית כי היא לא מקובלת בגישה הסוציאליסטית, וגם לא בקפיטליסטית. שכר מקסימום הוא מילה גסה וטאבו כמעט כמו מס הכנסה שלילי, ולכן אני לא יכול להציע שכר מקסימום De Jure. אני מציע אופציה אחרת, בה השכר יתפלג בצורה שוויונית יותר ועל ידי כך ניתן יהיה להעלות את השכר הממוצע ל10,269 ש"ח (ולקבל 1,000 דולר שכר מינימום). עקב כך, אגב, התל"ג של ישראל אמור לגדול בערך ב25%. ותקנו אותי אם אני טועה.
כיום מס ההכנסה מגיע למקסימום בסכומים יחסית נמוכים, מי שמרוויח פי 4 משכר המינימום כבר משלם מס של קרוב ל40 אחוז ומי שמרוויח פי 6 כבר עומד על 50%. הרעיון הוא להעלות את המיסוי על העבודה ולהותיר על כנו את המיסוי על ההון (רעיון פסבדו-קפיטליסטי) כדי לצור חלוקה שוויונית של ההכנסות. להתחיל ממס הכנסה של 0% עד 75% מהשכר הממוצע, ובשכר הממוצע לעמוד על מיסוי נמוך, לא יותר מ15%. המס יעלה בהדרגה כך שברמות הכנסה של 40,000 ש"ח יהיה כבר 70% וב80,000 ש"ח יעמוד על 90%. כך התועלת השולית של המשכורת לעובד תקטן.
העלאת המיסוי על משכורות גבוהות תגרום לתהליך אחד: הגדלת מספר המועסקים. אם כיום מנכ"ל בנק הפועלים מרוויח 2,000,000 ש"ח בחודש, האם לא יוכל הבעלים להעסיק 10 אנשים במקומו שירוויחו 200,000 ש"ח? האם לא תהיה כאן חלוקה יותר שוויונית של העושר? הרעיון הוא לקבוע סף עושר שמעבר אליו באמת שלא צריך, והכל הולך לפח ממילא. סף העושר הזה יגדיל את כמות המועסקים במשק ואת הפערים החברתיים (לפחות על ידי כך שהבדלי השכר יקטנו) ויעודד העסקת אנשים רבים סביב למי שעד היום היה מועסק במשכורות מוגזמות.
מיסוי של 90% לא פוגע בקניין הפרטי בצורה לא מידתית, הוא קובע ערך חברתי, ערך מוסכם שאומר שיש סכום כסף מסוים, שהוא גבוה מהשכר הממוצע פי 10 לדוגמא, שמעבר אליו לא רצוי ששכירים ישתכרו. מיסוי על ההון הוא דבר אחר, וגם בו צריך לטפל, אבל בצורה יותר זהירה כי בעלי ההון עושים חוק לעצמם ומשפיעים לא פחות מחברי כנסת.
עוד אפשרות לתיקון עוולת שכר המינימום היא להעביר את ההצמדה לשכר החציוני במשק ולא לשכר הממוצע, או למקדם כלשהו שמשלב את שניהם. השכר החציוני הוא השכר שחצי מהאוכלוסיה מרוויחה פחות ממנו, ובמשק לא שוויוני הוא הרבה יותר קרוב לשכר המינימום משנדמה לרוב האנשים. אם היום ynet מפרסמים כמה קשה לחיות משכר מינימום, אל תשכחו ששלושת העשירונים התחתונים מרוויחים פחות ממנו. מצד שני, יש גורמים של עבודה מרחוק כיום שיכולים לשנות את צורת ההעסקה בכלל.
אני מקווה שמי שמסייע לפרץ במשא ומתן קורא את שורות אלו, כי זה צריך לעשות כעת את עבודת ההסברה החשובה ביותר, להסביר למה שכר המינימום הוא ערך שבלעדיו אין, למה שכר מינימום הוא לא מספר, כמו שקו העוני הוא לא מספר; שכר מינימום מייצג רמה של קיום בכבוד שבלעדיה אין. שינוי סדר העדיפות הלאומי לכיוון של חברה צריך לבוא במסגרת שדומה למסורת היהודית, עם קצת השפעות לותרניות מוקדמות (ולא האימוץ האמריקאי).
כבר עכשיו צריך להסביר למה חשוב, כערך חברתי, למסות פרטים על מנת לקיים שירותים חיוניים כמו בריאות וחינוך, שהיותם מסובסדים על ידי המדינה מאפשרים לאלו שלא מצליחים להשתכר מספיק כיום. תשתיות ממומנות על ידי המדינה (גם אם לא מסופקות על ידיה) בצורה של וואוצ'רים לסטודנטים (שאוריאל רייכמן דוחף בצורה רצינית) שיסבסדו את הלימודים ללא קשר למוסדות חינוך ויאפשרו חינוך יותר איכותי ותחרות בין מוסדות החינוך בצורה אמיתית, בצורה של סל תרופות (במיוחד בהתחשב בעלות המזוויעה של התרופות שאינן בסל), של תחבורה ציבורית ותשתיות בפריפריה שיכולות לקדם העברת הון אנושי וניוד חברתי ואפילו קידום של תשתית אינטרנט מקיפה בחינם יכולים להפוך את החברה ליותר שוויונית. שוויון אבל לא נמדד רק בהכנסה לנפש, אלא גם ביחס לבני אדם, כזה שמקדם את הערכים עליהן נבנתה הדמוקרטיה: Equalité, Fraternité et Liberté.
ללא שלושת ערכים אלו, החברה תכחד.
נכתב על ידי jk ביום\שעה April 18, 2006 12:23 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
כבודו האוברמאנצ` |
היה פעם בחור מזוקן אם רעיונות דומים על שוויון בין אנשים זה נגמר בבחור גרוזיני אם שפם סקסי ששלח כמה מיליונים לגולגים בסיביר
|
יהונתן |
אז כנראה שלא הבנת. וסטאלין הוא לא בהכרח תוצר של המהפכה המרקסיסטית - כי אחרת היטלר הוא תוצר של גוטנברג ומרטין לותר. |
איה |
א. החברה חיה כבר מאות שנים גם לפני בואה של הדמוקרטיה. אף אחד לא הוכיח שהדמוקרטיה היא באמת מערכת יותר טובה ממערכות אחרות..פער מעמדות היה תמיד..אבל לא נכנס לזה ב. תסתכל על אירופה הסוציליסטית כדוגמא למצב שאתה מטיף אליו. בגרמניה החינוך מסובסד ומערכת החינוך שם גרועה כי אין להם כסף לשלם למרצים נורמלים. באנגליה החינוך היה חינם עד לא מזמן אבל הם הבינו מוקדם שזה לא עובד ושינו את המערכות. שלא לדבר על מערכת הרפואה שגם היא חינמית אבל לניתוח צריך לחכות בתור כ6 חודשים ויותר. בתיאוריה זה אחלה רעיון אבל זה לא יעמוד, במיוחד לא כשתקציב המדינה הוא כזה שרובו הולך בכלל על ביטחון ולא על התשתיות שדבר כזה מצריך..מה לעשות.. ג. עוד דבר, רמאות. לקחת מהעשירים ולתת לעניים. עיקרון הרובין הוד עובד רק כשמי שמדווח שהוא עני הוא באמת עני.. אחרת זה סתם יוצר עלוקות. זאת בעיה אמיתית במערכת שמושתת על סוציליזם. ד. בנוסף, שוב זה רעיון נחמד להעלות את המיסים לעשירים ובכך ליצור עוד מקומות עבודה. אבל אתה שוכח שבכך אתה בעצם חותך כל השקעה חדשה בגרון. למה שאנשים יתחילו משהו חדש אם על ההתחלה הם צריכים לתת למדינה יותר מחצי? והרי אתה צריך שיפתחו עוד מקומות עבודה מאיפהשהו. שוב דוגמא מאירופה.. אירלנד.. הורידו את מיסי ההייטק ופתאום יש שם משקיעים למרות "המצב". |
יהונתן |
א. פער מעמדות הוא לא הבעיה, הבעיה היא גודל הפער. באמת שאני לא חושב שמלוכנות טובה מדמוקרטיה, למרות שדמוקרטיה היא לא הכי טובה שיש. ב. אירופה היא לא כל כך סוציאליסטית כמו שחושבים שהיא, ושם החינוך יותר טוב מבישראל. (אגב, כמה זמן מחכים בארץ לניתוח?) החינוך בגרמניה הוא מבוסס מעמדות ומכתיב מראש את עתידו של האדם, אבל זו לא הבעיה. התקציב של מדינת ישראל הולך לבטחון כי משרד הבטחון מבצע פעולות שהוא לא אמור, כמו חינוך וכמו בריאות, אגב. התקציב לא כל כך מנופח ביחס למה שהוא עושה, הבעיה היא שצריך להפריט חלקים ניכרים ממנו. ג. רמאים תמיד יהיו, בגלל זה מיסוי לוקח ממי שעובד ונותן לא בצורה של כסף וקצבאות אלא בצורה של שירותים. לגבי העלאת המיסים וחוסר המריץ להשקעה - אני חושש שההפך הוא הנכון. המיסוי על ההון (ולא על ההכנסה) נותר בעינו. מה שגדל הוא המיסוי על ההכנסה שמביא לכך שיעסיקו יותר. המיסים על ההון הם מה שחשובים לבעלי ההון בסך הכל. |
כבודו האוברמאנצ` |
תן לי לסםר לך סיםור יענקלה לעומת זאת חרש כל התיכון אתה רוצה שנטו הוא יקבל מה שערן מקבל או במילים אחרות עד כמה שאני מבין והיטלר הוא תוצר של רוח הזמנים אם חושבים על זה גם סטאלין הוא בערך תוצר של רוח הזמנים אבל בעצם לא סטאלין עלה לשלטון אחרי לנין ככה שכן שלטונו של סטאלין או מישהו כמו סטאלין לא היה מתאפשר אם מארקס היה מת בילדותו לעומת זאת שלטונו של היטלר היה צריך רק מצב כלכלי גרוע השפלה של המדינה ותסביך עליונות/נחיתות של עם שלם אפילו לא היה חייב להתקיים ההפסד במלחמת העולם השנייה וקריסת רפובליקאת ווימאר מצב דומה יכול להתרחש בישראל של היום כל שצריך זה כמה סרטי תעמולה בשם הערבוש הנצחי |
יהונתן |
לא, ומארקס, רק בכדי לתקן עוולה, היה עיתונאי, שזה כן מקצוע ככל הידוע לי. |
כבודו האוברמאנצ` |
עדיין אתה מוריד את שווי העבודה ואני מבין שהוא היה עיתונאי אז נכון שהיתה לו עבודה בזמן מסויים היה פילוסופ/סופר כושל שלא הצליח לפרנס את משפחתו וגם כשהוא היה העורך של עיתון הרייך(אם אני לא טועה) |
רוגל |
יהונתן, |
יהונתן |
אוברמנש, ההפך, שווי העבודה עולה בעיקר עקב העובדה שהתל"ג עולה, עלות המחיה ביחס להכנסה הממוצעת יורדת והרווחה הכוללת עולה. האם שווי של "עוד" יגואר לשרי אריסון מגדיל את האושר המצרפי כמו שווי של "עוד" 20 מאזדות לעשרים משפחות בצפון תל-אביב? אני חושב שלא. דווקא מוחות ישארו בישראל כשיבינו שיש כאן עתיד, החינוך ישגשג ולילדים יהיו חברים. מרכס ייסד את האינטרנציונאל, וככל הנראה קיבל ממנו משכורת, אבל אין לי מושג ממה הוא השתכר. ואגב, ממה ניטשה השתכר? ורוגל, הסוציאליזם בא אמנם כדי לראות את החברה במרכז, אבל את החברה כמורכבת מאינדיבידואים ולא מסוציוס, כי אחרת אין קיום לחברה. הרעיון של מרכוז האדם ונתינת זכויות חברתיות (או הטלת חובות על החברה, שלא היו קיימים עד אז) הם המרכז בסוציאליזם. ראית ה'חברה' במרכז היא פאשיזם, אבל זו טרמינולוגיה. |
כבודו האוברמאנצ` |
אתה עושה את הטעות השמאלנית הטיפוסית ומניח שהמצב האוטופי הוא שיקרה אני אישית במקום יענקלה ולשרי אריסון לא משנה עוד יאגואר אבל להשוות בין שרי לבן אדם שמקבל פחות ממאה אלף בחודש |
יהונתן |
וכמה אנשים בישראל מקבלים 80,000 ש"ח בחודש? יותר מאחוז? |
ubermensch |
דרך אגב |
ubermensch |
זה לא הנקודה כמה... תן לי להציע לך דרך להעלות את שווי העבודה של העובדי המינימום למה שפשוט לא נאסור על עבודה זרה ואם מישהו לא בכבוד שלו לעבוד בבניין או בחקלאות |
איה |
א. אז אנחנו מסכימים שהחברה לא תכחד בלי דמוקרטיה, זו סך הכל תקופה שאנחנו חיים בה.. עובדה שדמוקרטיה משתנה בהתאם לסביבה :) גודל הפער בין המעמדות היה בעיה גם קודם וגם עכשיו. ב. נראה שהחינוך יותר טוב באירופה כי הם מנפים את הנכשלים מאוד מוקדם מהמערכת. באנגליה כבר בגיל 16 הנכשלים מוצאים את יעודם כספריות, אינסטלטורים או חשמלאים .. מיותר לציין, הרבה דווקא מרוויחים לא רע ומתחילים להרוויח ולבסס את עצמם הרבה לפני אחרים שעדיין חושבים אם ללמוד ספרות או גיאוגרפיה. שוב אנחנו סוטים מהעיקר. מה שאמרתי הוא שדבר כזה לא יכול להשען על תקציב המדינה ולכן החינוך לא יכול להיות בחינם. בקשר לרפואה.. ה NHS האנגלית זו מערכת נכשלת עם גירעון אסטרונומי.. סתם נטל. ברמת העיקרון כן בכיף למה לא..במציאות זה לא עובד. ג. כסף וקצבאות זה דבר נחוץ אם אתה רוצה ללכת עם הסוציליזם עד הסוף. ואם בשירותים אתה מתכוון ללשכת התעסוקה .. אז באמת שמיותר לדבר גם על זה. ד. מה שחשוב בהשקעה זה רווח עתידי, אנשים לא רוצים להחזיר את ההשקעה שלהם, הם רוצים להרוויח יותר. אולי אני לא מבינה לא נכון, אבל אם אתה מעלה את מס ההכנסה אתה מנקה בעצם את הרווח האפשרי וגורם לבריחת משקיעים. במילים שלך, אם אתה מנקה ליענקלה יותר ממה שכבר ניקית הוא לא יפתח עוד חנות ולא יעסיק את ערן, איציק, ברכה ובלה. |
יהונתן |
אוקי, מהתחלה: אוברמנש, איסור עבודה זרה יגרום לבריחת מוחות עוד יותר. המחירים בארץ יעלו כי הישראלים (העצלנים לכאורה) יעבדו בבניין, תמורת שכר יותר גבוה, מה שיעלה את עלות המחיה כאן. העובדים הזרים בישראל באים לכפר על כשל שוק בהיצע שוק העבודה. לגבי הרעיון "המהפכני" שלך, אני בספק אם זה ילך; לעומת זאת, אם הWTO יחליט על צעד מהפכני ויקבע שרק מדינות שנותנות מינימום מסוים לעובדים יכולות להתקשר בהסכמי סחר חופשי, אז תהיה רפורמה. הויכוח ביני לבינך הוא אידיאולוגי, לא לוגי. אתה פשוט לא מאמין שיש למישהו זכות לפגוע לך בקניין, אני חושב שאם אתה תוותר על חלק מהקניין אתה תגלה שאתה משלם פחות על שירותים אחרים פתאום. הכסף שלך ילך לאן שהשוק החופשי כושל בו: מוצרים ציבוריים, תשתיות ויעדים לאומיים. אם תראה איך עובד קולקטיב, או אגודה שיתופית תוכל להבין למה יש איזהשהוא סיכוי למודלים סוציאליסטים. מצד שני, גם הסוציאליזם לא חף מכשלים, ועליהם יש לכפר גם כן. |
כבודו האוברמאנצ` |
אתה לא מבין
ולא אתה או אני או אף אחד אחר יכולים לקחת לו ביס של 90 אחוז בקשר לעובדים הזרים |
יהונתן |
כנראה שאתה לא מבין. מגיע לאדם כסף, אני לא לוקח לו ביס, ההפך, אני אומר לבעלים של החברה: תעסיק כמה שיותר אנשים, ואת מה שנשאר תמשוך כדיוידנד. |
איה |
המס שאתה מציע הוא גם על הרווח מהמשכורת וגם על הרווח מהעסק.. אני לא מבינה בשביל מה אתה מבדיל כאן בכלל, אלא אם כן אתה מציע סוג חדש של מס הכנסה. אתה סותר את עצמך כשאתה אומר מצד אחד לאפשר מצע נוח לפעילות כלכלית ומצד אחר לקצץ ברווח בעסקים, זה פשוט לא עובד ככה. הרעיון עצמו נאיבי. אתה רוצה לצאת כנגד הקפיטליזם אבל טבע האדם הוא אינדיבידואליסטי. בבוטות, תעשה להם כדאי לעזור לאחרים אל תקח להם את הרווח שלהם... ואולי זה יעבוד. ידוע לך לא נכון. יעיד על זה החשבון בנק הפצוע והמסכן שלי. |
אוברמאנצ' |
כמה הם שוים כמה הנסיון שלהם שווה? [ומה שאתה אומר בעצם זה מה שאתה לא מבין שכל אחד מה4 צריך לקבל הטבות מהחברה ככה שבסופו של דבר זה יצא או יותר יקר לחברה
|
יהונתן |
לא, אני מציע להשאיר את המס על העסק כמות שהוא (35%) כך שיהיה תמריץ לאדם לפתוח עסקים ולהגדיל את העושר החברתי (רווח מעסק ממוסה ב35% + 25% מס דיודינד, בסך הכל טיפה פחות מ50% [זה הגיוני מתמטית]). אני לא לוקח רווח של אנשים - הרווח הוא רווח ככל שהוא קיים. השכר הוא לא פונקציה של הרווח - השכר הוא פונקציה של הון עודף, המעסיק משלם לעובדים כמה שהם שווים לו פחות קצת. אם עובד מסוים שווה ממש הרבה, אז ככל הנראה הוא מייצר לחברה המון כסף, מצד שני, לעובד הזה לא באמת משנה אם הוא מרוויח חצי מיליון ש"ח בחודש או מיליון, כי ההבדל בינם הוא אפסי מבחינת היישומים, ולכן המיסוי צריך להיות גבוה בכאלו הכנסות. אם לא יהיו מנגנוני בקרה על נורמות חברתיות מה שישלוט זה לא ליברליות אלא אנריכזם, בו שכר המינימום יהיה אפס, כמו שהיה בימים הראשונים של המהפכה התעשייתית. כמו שמפקחים על בריאות העובדים ועל בטיחותם, יש לדאוג גם לתת להם שכר הוגן. מצד שני, מהיכן ישולם להם? אני לא בטוח שמנכ"ל בנק הפועלים הוא זה שמביא את הכסף, אלא אוסף הפקידות הקטנות שמחייכות ללקוחות וגורמות להם לחסוך כסף בחסכון חודשי יחד עם הלוואה גדולה בצד השני, והכל כדי שהבנק ירוויח מהעמלות הקטנות. אוסף הפירורים הזה הוא הון עודף של מיליארד ש"ח בשנה, מיליארד ש"ח שלקחו מהציבור עבור שירותי תיווך בכסף. אני לא חושב שלמנכ"ל שהביא להוצאת מיליארד ש"ח מהציבור והעביר אותה למי שכבר יש לו מספיק כסף מגיע גם פרס. |
יהונתן |
אוברמנש, נו, ההטבות הן בדיוק העניין, עלות המעביד לא משתנה. ואיך אתה יודע מה הכישורים של אדם? רוב מי שמקבל משכורות מצחיקות (ו80,000 ש"ח היא משכורת מצחיקה) לא מצדיק את זה בשום צורה שבעולם, הוא לא יצרני ולא יעיל, אלא נח על זרי דפנה. ושוב, מדובר על חלק מאוד שולי באוכלוסיה שאתה מגן עליה. לגבי פיקוח הילודה, אני אחד הראשונים שיקפוץ לסייע למי שיציע תמריצים להקטנת ילודה בכלל, אבל מסיבות אחרות. ואגב, לגבי שלילת הקצבאות, אני לא תומך בקצבאות אלא בוואוצ'רים שיכולים לסייע לא פחות להקטנת פערים. אני לא חושב שצריך לקחת כסף ולהעביר אותו מיד ליד, אלא שצריך לבנות שירותים לתועלת הציבור כולו, שגם העני וגם העשיר יוכלו להשתמש בהם. אני חושב שבלי שירותים כאלו החברה תקרוס מהר מאוד, כי העניים יהיו עניים מדי ולא יוכלו להמשיך לממן את העשירים. |
אוברמאנצ' |
אתה לא מבין אז תדע לך שלא ככה זה עובד כי אנשים שמרוויחים סכומים כאלו כל שקל עודף מושקע אצל אנשים מסוג זה ונכון לא מגיע למנכל פועלים את מה שהוא מקבל |
אוהרמאנצ' |
נכון מאוד
|
יהונתן |
כמו שאמרתי, הויכוח הוא אידיאולוגי, אבל, בשביל להעמיד דברים על דיוקם: שווי המיזמים לא יקטן, אף לא בכלל, אלא רק יגדל כי כעת המעמד הבינוני-נמוך יוכל להסתכן ולהכנס למיזמים עסקיים כי הוא ידע שאם הוא יפול ויכשל עדיין יהיה כר נֹח לפול עליו ולא להיות פושט רגל מוחלט. מצד שני, אם בעלי ההון היו כל כך אוהבי בני-אדם ותעסוקה, הם גם היו משלמים שכר הוגן. |
יהונתן |
אני תומך בהגבלת ילודה מכמה סיבות (וההגבלה היא מדורגת), אבל העניין הוא שההגבלה צריכה להיות כזו שלא תמנע את הילדוה בכלל וגם לא רק תמנע מסוג מסוים של אנשים. אני מעדיף לראות מצב בו כל הילדים גדלים בתנאים הולמים, ולא חווים התעללויות נפשיות או פיזיות, ואפילו מניעת מצב של הזנחה. * מניעת מצב בו הילד יחווה התעללות פיזית (הגבלה על פושעים מורשעים בעבירות אלימות מהבאת ילדים לעולם עד חלוף 5 שנים משחרורם מהכלא) * מניעת מצב בו לילד לא יהיה מזון ו\או תשומת לב ראויה * מניעת התעללות והעסקת ילדים בכדי לפרנס את הוריהם במקום שליחתם לבית הספר
|
ubermensch |
ואיפה אתה חושב המשכורת שלו הולכת? |
יהונתן |
אין לי מושג, וזה בטוח שלא בפתיחת יזמות עסקית, אלא יותר בכיוון של השקעות פיננסיות. |
ubermensch |
אוקי...
זה לא גניבת הסיכוי של הילד להצליח בחיים? |
יהונתן |
שוב,אתה נטפל לאמצעים טכניים, אני מדבר על ערכים וסטנדרטים ואתה שואל שאלה טכנית. אני לא יודע. אני לא בטוח שזו התעללות, אבל גם אני לא בטוח שזו לא. השאלה היא לא "הסיכוי של הילד", אלא מה שהוא מקבל, שיש לו תנאים מינימאליים לחיות בהם. |
ubermensch |
אז בוא נגיד את זה ככה המשפחה היא "ברוכת" ילדים לעומת זאת השותף של האבא שמקבל אותו סכום כסף והוא יכול להביא להם מורים פרטיים חוגים ספריות טיולים למוזיאונים וכו
|
יהונתן |
למה אתה מניח שהילדים שלו יהיו עלוקות? הוא לא מבקש קצבאות, הוא נותן להם פחות. הם מקבלים אוכל, הם מקבלים תרופות, כל מה שהם צריכים. מצד שני, מה יקרה אם השותף יחלה במחלה קשה וידרש לטיפול רפואי שיעלה מיליונים? האם אז הוא יהיה 'עלוקה' על החברה? |
ubermensch |
כי מה ילד שכל מה שהוא מקבל בבית זה אוכל וגג כבר יגל להיות תשמע יש דבר כזה שנקרא ביתוח רפואי עכשיו לדעתי האישית אבל שוב זוהי רק דעתי האישית |
יהונתן |
אני מבין. אגב, לגבי "כל מה שהוא מקבל בבית", יש מיליארד אנשים שיהיו מאושרים לקבל אוכל וגג, תרבות תתפתח - היא תמיד מתפתחת. אנחנו לא בעולם תיאורטי ניטשאי בו הכל מושלם וכל אחד יכול להצליח, בעולם המציאותי צריך לעזור לאנשים, אם אתה לא תעזור לאחרים אז אנשים ימותו מרעב, ואז מי ישטוף לך את האוטו? מי יהיה מורה בשכר רעב? מי ילך לנקות את השירותים? לא הכל כל כך קל. |
ubermensch |
אתה יודע מה? ישנם 2 אנשים למי צריך להביא את התרופה? חייו של מי חשובים יותר? אם אתה מצליח לענות על השאלה הזאת בצורה נכונה בקנה מידה גדול
לפחות השקפת העולם שלי לא מתעלמת מהאפשרות שיהיו אנשים שלא יקבלו או לא יסתדרו אם השיטה שלי |
יהונתן |
הבעיה שאתה מתעסק בתיאוריה. תיאורטית זה לא אפשרי שתהיה תרופה נסיונית כזו, יותר מזה, תיאורטית זה לא אפשרי לנסות תרופות על בני אדם (אמנת הלסינקי). השיטה שלך גורסת שמי שלא מרוויח צריך למות, השיטה שלי גורסת שמי שמרוויח הרבה, זה (תמיד) על חשבון העניים (אין עשיר שהתעשר על ידי שלקח מעשירים אחרים, הלא כן?) ולכן צריך לקנוס אותו על התנהגות אנטי חברתית של גזל. (הבנקים בישראל, בין אם אתה קפיטליסט או סוציאיליסט, לוקחים פשוט יותר מדי כסף מהלקוחות, לדוגמא). לא בכדי הלכתנו היקרה אסרה על נשך וריבית, לא בכדי היהדות היא הדת המתקדמת בענייני ממונות, כשהיא מדגישה אספקטים קהילתיים וחברתיים. מרכס הוא לא גאון, הוא גם לא יותר מאדם שהראה את המובן מאליו - כמו אחרים. מרכס יישם את המדע העליז עוד לפני שניטשה הגה אותו כשאמר שיחסי הייצור הם אלו שקובעים את מהות החברה המודרנית. |
אוברמאנצ' |
מרכס היה גאון אתה שב40 השנים האחרונות לחייו הו אלא עבד יום אחד ובשלב מסויים הוא ניסה להתקבל לעבודה בחברת רכבות כולשהי
מה מונע חרם צרכני על הבנק אחרי חודש כזה |
נמרוד ברנע |
את הרעיונות של הגדלת מס הכנסה עד 85%-90% אפשר היה גם לשמוע את אילן אומר בוועידה שהייתה בצוותא אחרי שפרץ נבחר ואת כולם מוחאים כפיים באקסטזה כאילו מחקר בבוקר לפחות מחצית מהרכוש של משפחת דקנר הולך לבניית כיתות חדשות\תקציבי מו"פ ממשלתיים. הכשל, כפי שציינת אך לא בהגשה מספקת, הוא בהגמוניה הקפיטליסטית השלטת. הבעיה האמיתית כאן היא לא גובה שכר המינימום, שהוא רק סימפטום לבעיה גדולה בהרבה - העובדה שההגמוניה הניאו-ליברלית במודל האמריקאי שלה השתלטה כאן על הכל. אין למייצגי העמדה הסוציאליסטית הדמוקרטית שום מוסדות ושום כלים להתמודדות מול ענקי הפרסום, התאגידים, נערי האוצר, המטכ"ל, הבנקים והפובליציסטיקה הכלכלית בקרב על דעת הקהל, בנושא .שדורש הבנה ומורכבות [יחסית] כמו כלכלה. זה האתר האמיתיץ
|
יהונתן |
נמרוד, |
Dotan Mazor |
2 נקודות: נקודה ראשונה: מנפיקים בבורסה מניות של חברה, וכולם חושבים על הרווח שיעשו מקנייה ומכירה של מניות, אבל שוכחים שאחת המטרות העיקריות של מניות היא לשמש כלי לחלוקת רווחי החברה למשקיעים בה. אבל מה? מנפיקים 10%-20% מהמניות, כך שהציבור לא יכול להשפיע על חלוקת רווחים, ולפעמים עוברות גם שנים ארוכות של רווחים, בהן בעלי המניות לא רואים גרוש. והכי מוזר, זה שאף אחד לעולם לא דורש את מה שמגיע לו. אם למנכ"ל של בנק "מגיע" לקבל 30 מיליון ש"ח בשנה, אז למה שהוא לא יקבל "רק" 20 מיליון, וה- 10 מיליון הנותרים יחולקו בין בעלי המניות? נקודה שנייה: אז המדינה תקבל יותר כסף ממיסים. האם זה ישפר את רמת החיים שלנו? של מישהו? אם 10% מהמיסים הנוספים היו הולכים לגוף שמקבלים בו משכורות גבוהות (כי בלי משכורת גבוהה, שווה לקחת שוחד), שהתפקיד שלו הוא לבדוק גופים ציבוריים, לחקור ולהגיש כתבי אישום - אז היה לכל המהלך הזה צידוק. שאלה: ולמה לא המשטרה והפרקליטות? |
יהונתן |
דותן, לגבי כמות השירותים, אני מקווה שעכשיו, עם הבחירה של עמיר פרץ, יהיו יותר שירותים והאזרח יקבל יותר. |