« פדופיליה:: 24 אגורות לקליק | Main | פרק שלישי:: ההתאבדות שלא היתה. »

May 07, 2006

הסיפור מתחיל להשפיע עליי

תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)
כשהייתי יותר צעיר ניכסתי לעצמי מדי פעם תכונות נבואיות, כרבע שעה לפני שידעתי שרבין נרצח באותו לילה בכיכר אמרתי לחברים "זה היה ממש קל למישהו לעמוד שם על הגג ולירות בו עם רובה צלפים טוב", כשהייתי כותב דברים הייתי מגלה שהם מתקיימים xאחרי זה במציאות, כמו בסיפורו של כוכב, שכתבתי בערך בתקופה שניתקתי קשר עם איתי, כשידעתי שהוא לא יציב. את איתי הצלתי מהתאבדות. הרגשתי מחויבות כלשהיא להציל אותו, הוא עמד שם, מסכן, חבוט לאחר מערכת יחסים עם מישהי שגם פגעה בי, והיא עוד בגדה בו עם אחד האנשים ששנאתי ביותר ביקום. הצלתי את איתי, ובמקום להתחיל לחיות, הוא הלך והרס לאחרים את החיים. לא ידעתי אם העובדה שהצלתי אותו מלהתאבד באותה תקופה שהוא היה כל כך קרוב ללעשות זאת היתה חיובית.

איתי היה יושב איתי ועם ג'וני בדירה בתל-אביב, היינו בני 18, והוא היה מתחיל להשתגע. בלילה היינו כופתים אותו באזיקים, כמו בלילה לפני הגיוס שלו, הכל כדי שהוא לא יזיק לנו ולא יזיק לאחרים. זה נגמר ממש רע. מאז אותו יום ששמעתי שהוא נעצר לא עבר יום כמעט שאני לא חושב עליו. עליו, אבל גם עליי, על העובדה שהצלתי לו את החיים, אבל מצד שני, עזרתי לו להמשיך לזרוע הרס.

ביום חמישי הסיפור "אנשי הפירורים" התחיל לזלוג לי לחיים טיפה, אולי לא את החלקים שכבר פרסמתי, אלא יותר את החלקים שבעריכה. מסתבר שדברים שכתבתי שיקרו לגיבור התחילו לקרות לי. מסתבר, שמה שאני חשבתי שאני חסין ממנו לא באמת רוצה להתרחק ממני.

ביום שבת זה קרה שוב, שוב נבואה שלי החלה להתגשם, אותו SMS ששלחתי לחברים בשישי בבוקר, לפני שיצאתי ללימודים, קרם עור וגידים, או ליתר דיוק, רצה להתיר אותם.

אני מפחד שלא לגמור כמו הגיבור בסיפור. אני ממש מפחד.

נכתב על ידי jk ביום\שעה May 7, 2006 11:46 PM

Trackback Pings

ניתן לשלוח טראבק כאן

רשומים כאן אתרים אשר מפנים לכאן:

» את לא תאמיני איזה יום עבר עליי היום from Intellect or Insanity | הבלוג של יהונתן קלינגר |
כך התחיל בעצם כל דייט שלי, במשפט הזה. לפני כשנה ומשהו היה לאחי הקטן בר מצווה, וחגגנו באירוע פיינטבול בו בין השאר קיבלתי כדור ישירות בצוואר, �... [Read More]

Tracked on June 10, 2006 08:32 PM

Comments

תמונת המשתמש

דותן מזור
May 8, 2006 08:43 AM
לינק ישיר לתגובה זו

You think too much

דברים קורים. אנשים נולדים, חיים, מתים. אדם קם בבוקר ומחליט לחיות, אחר קם בבוקר ומחליט למות. ובתמונה הכללית, מי יכול לדעת אם זה טוב או רע?

בדיקה של החלטה, אם היא נכונה או לא, נעשית בהתאם לנתונים שהיו בידיך בזמן קבלת ההחלטה, ולא בעקבות נתונים שהגיעו אליך אחרי שכבר קיבלת אותה.

עזרת למישהו לא להתאבד, וזה דבר טוב. לא יכולת לצפות שהוא יהיה אנס סדרתי, והאמת גם אם הוא היה בא ואומר לך שהוא מתכוון לאנוס, זה לא מקומך להחליט אם "מגיע" לו או "לא מגיע" לא לחיות. זה קצת יומרני.

ואין לך ממה לפחד, כי אתה מוקף באנשים שרוצים בטובתך, ואם תצטרך עזרה מכל אחד מהם - הם ישמחו לתת אותה. present company included

דותן

תמונת המשתמש

אח שלו התרנגול
May 8, 2006 02:57 PM
לינק ישיר לתגובה זו

בעע, כל אחד חושב שיש לו "חוש שישי". אז אם זה הזרם החשמלי הקל הזה שעובר מהעורף לפעמים להזהיר אותך או משהו כזה, אתה לא לבד.

תמונת המשתמש

איה
May 9, 2006 09:25 PM
לינק ישיר לתגובה זו

תחשוב אז איך זה לגלות שהבחור שהתאהבת בו, המדהים שסיפר לך הכל הוא פדופיל, שהוא אנס ילדה יום אחרי שהייתם ביחד פעם ראשונה.. לאיתי היו קונדומים עם השמות של הבנות שהוא שכב איתם..

זה לא קרה לי, לחברה שלי. וכן זה עצוב.. אבל זו לא אשמתך.. זו לא אשמתו של אף אחד. הבנתי שגם בו התעללו לא מעט.. גם כילד.

תמונת המשתמש

יהונתן
May 10, 2006 12:38 AM
לינק ישיר לתגובה זו

אני יודע.

אני רק לא מכיר את חברתך.