« Lifebytes:: המרחב הציבורי, האינטרנט והמסר שהועבר | Main | כפרה של יום »
September 27, 2006
המהפכה הרוחנית:: פטנטים ומשפטים
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)לקריאה נוספת:
דיווח אצל חיים רביה
תקציר ההחלטה אצל חיים רביה
ההחלטה המלאה
(cc-by-nc) Nicole_Lee | המהפכנות האמיתית היא בעצם בהחלטה שמצויה מחוץ לתחום הפסיקה של דר' נועם. ההגנה שקיימת על תוכנה כיצירה ספרותית. תנועת הקוד החופשי היא דווקא זו שטבעה את המינוח "Code is Poetry" והיא זו שמנסה להגן על השירה עצמה. אבל ההגנה על הקוד לא אומרת שלא ניתן לזהות את התהליך עצמו שהתוכנה מבצעת ולשחזר אותו באמצעות הנדסה חוזרת. האם ההנדסה החוזרת תהיה הגורם היעיל כאן? תהליכים שתוכנה מבצעת הם תהליכים מחשבתיים, תהליכים שהראש היה אמור לבצע, רק במהירויות כל כך גבוהות שבכדי לבצען היה צריך האדם מאות, אם לא אלפי, שנים. אותו זירוז של תהליכים מאפשר לומר לבקרי חומרה מסוימים לעשות דברים מסוימים ובכך ליצור מוצרים ואף חוויות חדשות; אבולוציה באמצעות טכנולוגיה. כרטיסי המסך, כרטיסי הקול, כלי הנגינה הוירטואלים וכל מה שניתן לקלוט בחושינו אכן ניתנים להגנה בפטנט אם התוכנה היא אחד מהרכיבים, אך לא הרכיב הבלעדי (בישראל, בארה"ב הדין שונה, כמפורט בפסק הדין). |
קלדרון השיב, ובית המשפט פסק כי הטקסט עצמו הוא אכן יצירה ספרותית, ולא מסמכים סטנדרטיים. התהליך המשפטי עצמו, סוג התביעה, השיטה בה התביעה או ההגנה נוקטת, אינן יכולות להיות מוגנות (לא בפטנט ולא בזכויות יוצרים), אך הכתיבה עצמה? בהחלט. כלומר, ניתן לדמות את ענף המשפט לתוכנה בצורה גלויה: המשפט, כמו התוכנה, מהווה דרך של בני אדם להסדיר מערכות יחסים מסובכות ולבצע תהליכים מסוימים. את אותם תהליכים ניתן לחקות, אך לא להעתיק.
תרבות הקופי פייסט לא פוסחת לא על תעשיית התוכנה ולא על תעשיית המשפטים. שתי התעשיות מנסות לקצר תהליכים, ושתיהן מתבססות על ידע קיים. אם לא נעתיק, לא נשתמש בידע הקיים, נצטרך לצור הכל מחדש. לכך יש מחיר. עורך דין צעיר שנדרש לראשונה לנסח חוזה לרוב יפנה לבכירים ממנו ויבקש: "יש לך אולי איזה דוגמא להעביר לי?". לעורך הדין אחריות רבה בניסוח המסמכים המשפטיים שלו, ועל כן הוא חייב לבחון כל תוצאה אפשרית. ההתבססות על כתביהם של גדולים ממנו היא הדרך הנכונה לקיים את המשפט.
אבל לתרבות הקופי פייסט יש מחיר. בעוד שרוב עורכי הדין שמעבירים לעמיתיהם המלומדים עותקים ממסמכים משפטיים שניסחו נותנים גם את הרשות (המשתמעת) להשתמש בהן, מה עולה בגורל מסמכים שנוסחו על ידי צד אחד, אך לאחר משא ומתן שונו וכעת נכתבו על ידי שני הצדדים בפועל? האם לצד שלא ניסח במקור יש כעת זכות שימוש? בניגוד לתעשיית התוכנה בה הכל ברור, כאן, בתעשיית המשפט הדברים שונים במעט.
חוזה הוא תהליך בדיוק כמו תוכנה, הוא מפרט מה כל צד יעשה בתנאים מסוימים, ומה קורה במקרים אחרים. אלגוריתם קלאסי. הניסוח שלו הוא קנייני, ולעיתים מצטיין בשפות ציוריות ובשירה אקדמית. חוזה הופך להיות נחלת הכלל לעיתים וכללי וסטנדרטי, אבל החוזים האישיים הם המיוחדים. אותם חוזים לא ניתנים בהגנת פטנט.
אם נחזור לרשם הפטנטים שלנו, לאחר שהבנו כי אין הבדל מהותי בין תוכנה למשפט, האם הוא היה יכול להגן על חוזה מסוים בפטנט? לדוגמא חוזה שכירות הוא אמצאה מהפכנית שמאפשרת לפרט לעשות בקניינו חפצא, ולאפשר לציבור להשתמש בו תמורת תשלום עתי. האם תהליך זה ניתן להגנה בפטנט? לא. בדיוק כמו שתוכנה שמאפשרת בקליק אחד לרכוש את המוצרים (לאחר שפרטי הגולש נשמרו בקוקיה) לא יכולה לקבל את אותה ההגנה.
Technorati Tags: Code is poety, law, copyright, patent, cyberlaw, klinger, jonathan
נכתב על ידי jk ביום\שעה September 27, 2006 12:28 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
יוסי לוי |
שלום, לא גיליתי באתר שלך כל דרך אחרת לפנות אליך פרט להשארת תגובה בבלוג. מתנצל על חוסר הקשר בין הפוסט לתגובה. ןלענייננו: האם תוכל להתייחס לשאלה בעניין זכויות יוצרים שהועלתה על ידי הגולשת יוספה בפורום של פרוייקט בן-יהודה? קישור לדיון: http://benyehuda.org/phpbb/viewtopic.php?t=103 בברכה |
מעריצה |
סליחה על האוף טופיק, כן? אבל יוסי התחיל, ומעבר לכך פשוט אין ביכולתי לשלוח לך סמס, וכמו כן סיכמנו שאני שואפת לטקבק לך ולא עושה זאת - יכול להיות ששינית לי את הצלצול בסלולרי?! |
יהונתן |
המייל שלי, לכולם - אם תחפשו אותו בתנאי שימוש, תמצאו אותו. ומעריצה יקרה, לא שיניתי לך את הצלצול, למרות שזה נשמע מבטיח... צפי לתמונות היום בפליקר |