« מלאכית | Main | אמת זה דבר טפשי »

June 01, 1997

סיפורו של כוכב

6.2 סיפורו של כוכב

נער תל-אביבי התאבד לאחר שימוש ממושך בסמים מקרה זה אינו הראשון השנה, אך הכי מיוחד עקב מכתב ההתאבדות שהושאר ליד הגופה, קטעים ממכתב ניתנו למערכת על ידי המשטרה ומובאים כאן כדי לתאר את הזוועה שבנוער בימינו: "...בפעם הרראשונה שהזרקתי אמרתי לירון 'Sweet dreams are made of these' ואז הבנתי בעצם שאני בראש שונה ממנו, הכל היה אותו הדבר חוץ מהסמים, הוא אף פעם לא נמשך אליהם ואני לעומת זאת מאוד נמשכתי, זה היה כמעט כמו שיש לירון דרך לברוח מהמציאות ללא סמים, אז הבנתי שכל מה שיש בינינו לא יכול להתקיים, כי כמה שאנחנו זהים ברוב הדברים, הסמים מבדילים בינינו, ואז התחלתי להתחבר עם אחרים, אנשים שכן מבינים אותי, שאני יכול לעשן, להסניף, להזריק וסתם לבלוע איתם דברים שאני לא יכול עם ירון, עוד משהו ששבר אותי היה העובדה שטל זרקה אותי, והיא גם האחרונה ששמרתי את הקונדום ממנה, זה יצר שבעה באוסף, הדבר שהכי עצבן אותי זה שלקראת הסוף ירון וטל שכבו, נכון ששניהם מכחישים את זה אבל אני יודע שכן, ככה כשאני אעבור לי לעולם שכולו טוב, עולם בלי כסף ועם הרבה יותר סמים ירון וטל יבכו ויצטערו על מה שהם עשו לי, איך סמכתי עליו בכלל, כמה כבר הכרתי אותו, חצי שנה?" עוד כתב הנער במכתבו על מצוקת הסמים אך הקטע המזעזע ביותר נכתב על חברו מקסים, שהוא קורא לו מקס, הוא ומקסים לטענתו עשו דברים שלא יתוארו אפילו בסיוטים הנוראים ביותר שלכם, המשטרה לטענתה לא הצליחה לאתר את מקס, או מקסים ומחפשת אותו, בקטע הבא ששחררה המשטרה כותב הנער על מפגש שערכו הוא, מקסים, יובל ובחורה ששמה נמחק עקב היותה קטינה "... אז לקחנו את $^& אלי הביתה, והוצאתי את החומר אני ויובל הכנו את הבאנג והורדנו ראשים בקצב ואז כשהיינו מסטולים מקס התחיל להפשיט את ^%$ ולנשק אותה, אני ויובל הצטרפנו תוך כדי ושלושתנו עלינו עליה, זה היה טוב כי לא זיינתי מאז טל וזה היה לפני איזה חודשיים אני החדרתי לה, והיא מצצה ליובל ועשתה ביד למקס, כשנגמר החומר התחלנו לשתות אלכוהול כדי שלא תעבור ההשפעה ושנוכל להשאר ככה עד הבוקר, מה שלא הבנו זה שהבוקר כבר בא ממזמן, אז יובל הקפיץ את &%^ הביתה ואני ומקס דיברנו עד הערב, דברנו על איך ירון ואני רבנו ועכשיו קשה לי להסתדר בלעדיו, אבל איך זה מגיע לו כי הוא שכב עם טל, ואז מקס אמר לי, אתה זוכר, לפני חצי שנה, ירון הציל אותך מהתאבדות ועכשיו איך אתה מחזיר לו, אתה לא מאמין לו, למה שהוא ישכב עם טל, אף פעם הם לא נמשכו אחד אל השני ובסך הכל הם שניהם היו בקשר טוב איתך; אז הבנתי שעשיתי טעות שאי אפשר לכפר עלייה וניסיתי להשלים עם ירון, אבל הוא התעלם ממני, לא שלא הבנתי אותו, מיום ליום הכל נמאס לי, לחזור הביתה מבית-ספר לעשן או להזריק, לקחת איזשהי קטינה לזיין אותה ואחרי זה להעיף אותה לפני שההורים חוזרים מהעבודה, רציתי משהו חדש, רציתי אופנוע" בערך בגיל שבע-עשרה וחצי הנער עשה רשיון לקטנוע וקנה קטנוע עירוני קטן וקומפקטי של חברת סן-יאנג הוא ברח פעמים רבות מהמשטרה בחצרות, בשטח ועל מדרכות, הקטנוע שלו היה מחוסר לוחית רישוי אך השוטרים הכירו אותו היטב, כמה פעמים עצרו אותו ברחוב כשהוא נוהג תחת השפעת סמים אך הוא הצליח להתחמק מהם, אחרי גיוסו לצבא משהו השתנה בו ובמשך כל החצי שנה שהיה בה עד שיצא על פרופיל 21 נפשי חבריו אומרים שמשהו השתנה בדרך חשיבתו "... אני זוכר כשעשיתי שבת והבאתי את יערה איתי, בסך הכל בת שתיים-עשרה וחצי אבל אחלה זיון, הסנפנו דבק מגע ביחד כמו שמקס לימד אותי ואז הזדיינו, אם ההורים שלה היו יודעים מה היא עושה במקום ללמוד אצל חברה למבחן בהסטוריה, ובסך הכל בת שתים-עשרה וחצי, אני אוהב אותן קטנות, אולי כי אז אני יכול ללמד אותם להיות טובות, או לפחות לא רעות כמו טל, ולא לשכב עם חבר לכאורה הכי טוב שלך, אני אמרתי לעצמי באותו יום, אני אתאבד ואראה לכולם, זהו זה, ממחר הכל שונה, ואכן היום, שאני חושב על זה חודשיים אחר כך, זה שעזבתי את הצבא זה עוד שלב בהתדרדרות שלי, אז אני הולך לעבות זאת" הנער גנב מחברו שעבד בבית חולים מורפיום והחליט לנסוע עם קטנועו אל תוך השקיעה. "אז זהו פה אני מסיים את שמונה עשרה וחצי שנותי, לאחר שעברתי הכל מהכל בחיים, הספיק לי, זהו, גמרתי, אני נעלם והכל על ה#$% שלי מחר הכל יהיה שונה, כולם יחשבו רק עלי. ואני מסים בציטוט של הלהקה האהובה עליי IRON MAIDEN – "ONLY THE GOOD DIE YOUNG. , להתראות" המכתב, כמה שהיה קשה, לדעת המערכת היה צריך לבוא כדי למגר, או לפחות להראות למה למגר את תופעת הסמים בקרב בני הנוער, המערכת ניסתה להשיג את תגובת הוריו של הנער אך לא נענתה.

נכתב על ידי jk ביום\שעה June 1, 1997 01:35 AM