« כמו לסוע את כביש שש ברוורס נגד התנועה | Main | אסקפיזם, פרק אחד והקדמה. »
April 29, 2006
קאמי
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)ההתאבדות היא רציונלית, היא תמיד שם כאופציה, אבל תמיד אנחנו בוחרים אחרת. אנחנו בוחרים להשאר בחיים. אנחנו חוזרים אחורה אל הזכרונות, אל התמונות שבראש. אל מה שהיה פעם טוב, ואולי, אולי גם אל מה שיכול להיות טוב.
לפעמים ההרגשה הזו נעלמת, ואז אתה צריך לקום ולחפש את הסיבה הטובה. לפעמים, החיפוש מספיק לך.
נכתב על ידי jk ביום\שעה April 29, 2006 05:52 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
ubermensch |
מותר להתאבד רק כשאתה יודע שלא נשאר לך לאן להתקדם כל עוד יש שביב תקווה שאתה תגיע ליותר ממה שאתה כרגע |
יואב |
הכיטוב להתאבד בקפיצה מעזריאלי. ואם זה בלתי-ניתן לביצוע אז בקפיצה מרציף רכבת השלום אל מתחת לרכבת כאשר הרציף מלא. ככה מייצרים אייטם טוב עם הרבה עדי ראייה. |
דותן מזור |
יהונתן, לגבי מה שאמרת, אני לא יכול להסכים עם זה. המציאות נראית לפעמים מייאשת, וקורה שמסתכלים על החיים ולא מבינים לעזאזל מה אנחנו עושים כאן, אבל מכאן ועד לסיים את החיים שלך, ולהרוס את מה שיישאר מהחיים של המשפחה שלך - הדרך ארוכה. וזו גם התשובה ל ubermensch. תגיד, מה זה השטות הזאת של "מותר להתאבד" אם אין לאן להתקדם? זה כל כך אנוכי, אפילו בשבילך. יש עולם שלם של אנשים מסביבנו, שהחיים שלנו הם חלק מהחיים שלהם, ומוות שלנו הורג גם משהו אצלם. דותן |
יהונתן |
ההתאבדות היא לא שלי, |
JaneLame |
חברתי שירה ואני תמיד אומרות שעד שלא נחליט על שיר למכתב ההתאבדות לא נעשה לעצמנו כלום. אנחנו עדיין מתווכחות על זה. |
יעל |
ואם היא תמצא שיר ותהרוג את עצמה את תביני שזו שטות להתאבד אם היה לך עם מי לדבר על זה. |
שקד |
אני צריכה לדבר עם מישהו.. אנחנו בדרך להתאבד, אני וחבר שלי תעזרו לי.. מישהו פה? |
שקד |
זה היה אזעקת שווא. בכל מקרה תודה. \=
|