פטנט, פעם היה זה דבר מיוחד, משהו שעושה משהו שאף אחד אחר לא היה עושה לפני. הפטנט דרש חדשנות, יצירתיות ומקוריות. הפטנט היה סימן של מצוינות וייחודיות. פטנט היה ניתן רק לתהליך פיזי, ולא לרעיון קונספטואלי, פטנט היה בעצם עוד היבט בדיני הקניין הרוחני; זה שאי אפשר לגעת בו. עם השנים, ובעיקר בכדי לקדש את ההון הפרטי של תאגידים גדולים שעסקו בפיתוח (תרופות, תכנות וכו'), הפטנטים קיבלו משקל רב יותר והפכו להיות מוחלטים. ניתנו פטנטים לא על קוד המקור של תכנה (שמוגן בזכויות יוצרים) אלא על התהליך עצמו.

אולם, בשבוע האחרון היו שתי החלטות תקדימיות בשני צידי הגלוב שיכולים לשנות את המצב ולהחזיר את האמונה שאפשר, אולי, להמשיך לקדם את הידע האנושי מבלי לפחד. בתחילה, בית המשפט העליון האמריקאי הפך את ההחלטה שניתן לקבל צווי מניעה על פטנטים אלקטרוניים בצורה כל כך מהירה ואוטומאטית. באותו המקרה, חברה בשם MercExchange, שכונתה על ידי לא מעט "טרול פטנטים". מרקאקסצ'יינג' היא חברה שמוכרת רשיונות לשימוש בפטנטים שלה, שהיו כלליים למדי. הפטנט עליו תבעה את איביי היה זה של כפתור הBuyItNow שמאפשר למשתתף במכרז להחליט על מחיר ולשלמו עוד בטרם נסגר המכרז על מנת לקנות את המוצר.

בית המשפט, בהחלטה תקדימית, קבע שרעיון מופשט אינו ניתן להגדרה כפטנט בצורה מובהקת, ויתר על המידה, שאינו מחייב מתן צו מניעה לשימוש. במקביל, סלאשדוט מדווחים שהאיחוד האירופי שוקל לא לאפשר פטנטים לאלגוריתמים, ובכך להחיל את משטר זכויות היוצרים בעצם על העניין.