« משפטו של האזרח חיים ר' והפרטת המשטרה | Main | גיהנום אקוסטי »
November 08, 2006
צועדים בגאווה: למה אני אהיה ביום שישי בירושלים
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)"בשביל מה לך לצעוד עם ההומואים האלו?" שאל אותי אתמול חבר, "הרי בכל מקרה מה שהם עושים זה פרובוקציה ונועד רק כדי לעצבן".
"תבין, הצעדה של ההומואים היא לא פרובוקציה, היא הפגנה" עניתי לו, "כמו שכל הפגנה נועדה לפגוע באיכות החיים של מי שמסביבה. אף אחד לא מפגין נגד הכיבוש בשינקיין או בפלורנטין, אלא דווקא מול משרד ראש הממשלה ומול משרד הבטחון, או אפילו ביתם, - כדי לעצבן אותם. המטרה היא לא "לעצבן אותם" אלא לעורר את התודעה שלאחרים כן איכפת."
הרעיון של קיום מצעד הגאווה במתכונתו המתוכננת ובמועדו דווקא בירושלים הוא רעיון נכון. ירושלים, בירת עמישראל הנצחית והעיר הסובלנית ביותר כלפי תושביה, חילונים, דתיים ומשלוש הדתות.
הרעיון של להפגין דווקא היכן שכואב ומפריע לשגרת החיים הוא רעיון נכון גם כן. אם נראה היכן מתקיימות הפגנות אחרות ולמה הן מתקיימות שם נבין שמטרת ההפגנה היא להשפיע על סדר היום הפוליטיים באמצעות חופש ביטוי, חופש התאגדות, חופש תנועה תוך שמירה על בטחון הציבור, הזכות לפרטיות והזכות לכבוד. בעצם מדובר באיזון עדין בין כל חירויות הפרט, שמתקיים במעשה אחד שכולל קבוצת אנשים שעומדת.
אגב, ובמחשבה קלה ללא התעמקות, האם אותם אנשים שקוראים כעת לבטל את מצעד הגאווה בעקבות הסכנה לשפיכות דמים קראו, במקרה, לבטל את ההתנתקות לפני כשנה וחצי עקב אותה סכנה להפגנות אלימות ולאלימות כלפי החברה? יכול להיות שזו אותה קבוצה שמכירה בלגיטימציה של "איום להשתמש באלימות כנגד אזרחים או מטרות אזרחיות במטרה להשיג מטרות פוליטיות" (הגדרתו של בועז גנור לטרור, אגב) [שווה לקרוא את כל הלינקים כאן, זה מעניין]
ולסיום, דבריה של הנשיאה בינייש, כפי שמובאים באתר הארץ:
"אלה שמתנגדים זכותם להביע מחאה ולהתנגד. אבל לבוא ולומר מטעם מי שביצע אלימות שתהיה אלימות, זה קצת יותר מדי. כדאי להרגיע את הרוחות, כולנו חיים בעיר הזאת ורוצים שהדברים יתנהלו בלי חשש לשפיכות דמים. אי אפשר לאיים בשפיכות דמים מצד מי שמבצע שפיכות דמים"
לקריאה נוספת:
יוסי גורביץ, מה שהעדפנו לשכוח, 07.11.2006
עופר רון, משחק התדמיות ומצעד הגאווה, 05.11.2006
Technorati Tags: Gay Parade, Pride Parade, Gay Rights, Human Rights, Homosexual, Politics, Jerusalem, Israel
נכתב על ידי jk ביום\שעה November 8, 2006 10:27 AM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
רשומים כאן אתרים אשר מפנים לכאן:
» פוסטשנה 2::הפעם זה אישי from Intellect or Insanity | הבלוג של יהונתן קלינגר |
את שנה שעברה סיימתי בפוסטשנה הראשון, שלוש מאות ארבעים וחמישה פוסטים אחר כך, כמעט אחד בכל יום בשנה, אני עומד כאן ותוהה מה עשיתי בשנה האזרחית �... [Read More]
Tracked on December 30, 2006 03:53 PM
Comments
|
דרומי |
מהיום אל תשאל "למה ללכת למצעד הגאןןה" - שאל "למה לא ללכת למצעד הגאווה". |
|
יהונתן |
דרומי, |
|
מיקי |
אני בעד לאפשר למרזל להפגין באום אל פחם לפי התאוריות שהצגת אין ספק שגם אתה צריך לעודד אותו לעשות זאת תקן אותי אם אני טועה |
|
ג' |
אני לא נוהג לקדם פוסטים שלי בבלוגים של אחרים (עשיתי את זה עד עכשיו רק פעמיים אבל הייתי רוצה לדעת מה תגובתך לפוסט |
|
יוחאי עילם |
הייתי לפני איזה שנתיים במצעד הגאווה ודי השתעממתי. אולי אם הייתי גיי הייתי מוצא בזה ענין. חוץ מזה, ירושלים זה גם מחוץ לתל אביב, ויש לי סידורים. ואם היה לי חתול, ייתכן והוא היה חולה. בקיצור, לא התכוונתי לבוא. |
|
איה |
המשפט הזה: "ירושלים זה..מחוץ לתל אביב" מסכם את כל הסיפור בצורה נפלאה. הבעיה היא לא לגיטימציה, כפיה דתית או העדר שיוויון (למרות שגם מצבנו בענינים אלה מעורר בי חלחלה לפעמים).. הבעיה היא שירושלים היא לא תל אביב.. הם היו פשוט צריכים ל"שווק" את עצמם בצורה אחרת, להיות גאים בצורה שמתאימה לאופי של ירושלים .. בשביל מה ללכת עם הראש בקיר? אגב לכל הקופצים..זה לא נחשב לכניעה בשם הדת. זה נקרא סובלנות והבנה..וזה חסר לשני הצדדים בעניין. |
|
פלי |
קיום מצעד הגאווה הוא לכאורה דוגמא קלאסית למתח בין "להיות צודק לבין להיות חכם". מחד, המצעד הזה, כמו שאני רואה אותו, גורם להומואים רק נזק, מכיון שהם נראים כמו חבורת ליצנים, כשלמעשה הם רוצים הכרה בכך שהם חלק לגיטימי מהחברה. ועוד לא דברתי על מעשי התועבה שמתרחשים במהלך המצעד, ושמנוגדים לחוק באופן בוטה. מעשים שגם סטרייטים היו מבלים עליהם לילה בכלא. מאידך, החרדים כל כך מעצבנים אותי באלימות ובחוסר יכולת שלהם לקבל את השונה וניכוס העיר ירושלים, שפשוט מתחשק לראות אותם סובלים. בקיצור, תשאר בבית יהונתן, כי "לעשות דווקא" לחרדים (ולשאר הדתות, אגב) זה באמת לא סיבה מספיק טובה לנסוע לירושלים. |
|
יהונתו |
ג' יקר, אתה לא יכול להשוות גם בין הר הבית, שהוא מקום קדוש ביותר (לכאורה) וסגור לציבור בדרך כלל לבין כביש בירושלים שלאחרונה שבדקתי אין כל איסור ללכת בו. |
|
דרור |
בדיוק היום ניהלנו בעבודה ויכוח סוער וארוך בנוגע למצעד הגאווה. לא הייתי רהוט מספיק בהבהרת הנקודה; אתה בהחלט כן. הפוסט שלך מאפשר לי להפנות אליו את המתנגדים... |
|
ג' |
הקדש דתי של שתי הדתות. וזה לא שלא מאשרים אלא שמאשרים לכאלה שאין חשש שהעליה שלהם תעורר פרובוקציה. אבל עליה של אותו אחד שערער בבג"ץ נמנעה מחשש שעצם עלייתו תעורר מהומות. החשש הוא ממהומות של הערבים ולא של היהודים. וכפי שהבאתי בציטוט הוא חשש שמא יפרצו מהומות מקומיות בארץ ובעולם. אם בגלל חשש מאלימות "כאשר קיימת הסתברות קרובה לוודאי לפגיעה בשלום הציבור ובחיי אדם, ניתן להצדיק את הגבלת חופש הביטוי ואת חופש הפולחן הדתי בהר הבית"(בג"ץ 3641/03 תנועת נאמני הר הבית נ' הנגבי (לא פורסם)). זו הסיבה שמונעים עליה, אישור של הצעדה למרות האלימות הקיימת (שאני מגנה אותה בכל תוקף)יעורר תמיהה. האם ההבדל הוא שמדובר בחשש לאלימות לבין אלימות קיימת? וזאת כשעוד קיים תקדים הדקירה? אני לא נכנס כאן לוויכוח של נקודת השקפה לגבי מהי עיר הקודש מבחינת החרדים אבל כמו שציינתי בפוסט. גם בית המשפט הסכים שאין דין ירושלים כשאר הערים. |
|
יהונתן |
שים לב לטענה אבל: מה היה קורה אם המשטרה היתה מאפשרת לנאמני הר הבית לעלות אבל גורם שלישי, נניח החמאס, היה עותר כדי לא לאפשר להם לצעוד כי הוא עלול להפעיל אלימות כנגדם? הכל עניין של זכות עמידה. |
|
יהונתן |
מיקי, |
|
ג' |
יודע מה, מבחינתי זה כבר יותר מתקרב לאמת. למה המשטרה מונעת עליה? בגלל החשש מהמהומות. בבקשה תתירו עליה, יפרצו המהומות. ואז שיוגש בג"ץ. שיקרה אותו תהליך. אבל כמו שאתה רואה בהר הבית המשטרה מונעת עליה מראש בגלל ספק אלימות. תסתכל על זה עכשיו מהצד באופן אובייקטיבי : |
|
יהונתן |
אם Y הוא זה שמאיים באלימות הוא בא לבית המשפט שלא בנקיון כפיים. זו עילה לדחות את הבג"צ, כמו כן, גם לפנות לבית המשפט בלי זכות עמידה (הוא לא נפגע ישירות מהמצעד, הוא לא גר שם) זו עילה בעייתית. |
|
ג' |
אבל זה בדיוק העניין. שבמקרה של הר הבית מראש מנעו עליה מחשש לאלימות. אז בשני המקרים אין נקיון כפיים. לגבי זכות עמידה, ההגדרה שלך היא פגיעה בתושבי המקום, מגישי הבג"ץ השונים לא רואים זאת כך, מבחינתם ירושלים היא עיר קודש ובשבילם זה פגיעה אישית אמונית ולכן הם מרגישים שכן קיימת בידם זכות העמידה. |
|
אביב |
אני משוכנע שכוונותיהם של הצועדים אינה להרע לאף אחד והם נאבקים על זכותם הצודקת. אבל כמו שאומרים בכביש "אל תהיה צודק תהיה חכם". כך אני חושב שהציבור הזה צריך לפעול.זה לא איומים כי שנה שעברה אחד הצועדים נדקר בידי חמום מוח חרדי.אפשר להשתמש בסיסמאות של הבירה של כולם,חילונים ,דתיים וכו וכואבל קשה להתעלם מהעובדה שהרוב המוחלט בי-ם הוא דתיים וזה לא מפליא שהעומד בראשה הוא חרדי.יש לי הרגשה שבמצעד יערך במתכונת זו או אחרת בי-ם אבל בדבר אחד אני בטוח זו השנה האחרונה. |
|
יהונתן |
ג', נקיון כפים הוא של העותר לבג"צ, לא של המשיב. לגבי זכות עמידה, למרות שהיא הורחבה היא עדיין לא מכסה את הכל. ואגב, בג"צ לא פוסק "נגד" הדתיים, אלא אלו מתרחקים מהעקרונות הדמוקרטיים ומשלטון החוק. זה שהמדינה לא מיישמת את החוק, אלא רק לאחר שבג"צ מורה לה לא אומר שבג"צ נגד דתיים. אם כבר מישהו "נגד" דתיים זה הדתיים עצמם שלא מוכנים לקבל את שלטון החוק במקרה הזה (ולדתיים שכן, התנצלות מראש). אביב, לגבי להיות חכם - האם להיות חכם כולל גם להרמש על ידי דתיים שלא מוכנים להכיר בקיומך? אני לא בטוח. |