« קרן דולב, 1980-2007 | Main | על זכויות יוצרים ותרומת איברים »
January 10, 2007
לא קל
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)בימים האחרונים, במקביל לכמה דברים אחרים לא נעימים, אני מוצא את עצמי עסוק בהכנת הצעת המחקר שלי לדוקטורט. אני בהתלבטות לא קלה לגבי המשך החיים שלי בעקבותה: האם אני נשאר בישראל ומנסה להתקבל לאחת מהאוניברסיטאות כאן (בלי אפשרות, ככל הנראה, למשרת הוראה אח"כ) ולכתוב דוקטורט בשנתיים-שלוש, בזמן שאני עובד, חי בתל-אביב ועושה את מה שאני עושה עד היום, או שמא אני אעבור לחו"ל לאחת מארצות הכפור כדי לכתוב. מיום ליום זה נראה יותר קשה.
פעם אחת כבר ויתרתי, אני לא יודע אם פחדתי או פשוט חיפשתי עץ לרדת ממנו, אבל באוגוסט 2004 כבר החלטתי, חודש לפני התחלת הלימודים, שאני נשאר בארץ והולך לתואר שני, ורק אז דוקטורט. התקבלתי לדוקטורט מקוצר בפילוסופיה באוניברסיטת חיפה (או למסלול הישיר) ולמכון כהן בתל-אביב. את חיפה זנחתי כי האמנתי שבכהן יהיה יותר טוב. טעיתי.
עכשיו אני כבר מסיים את המאסטר, והתחלתי לגשש שוב בחו"ל, אולי הפעם יהיה לי את האומץ ללכת עד הסוף. אחת מהאוניברסיטאות בקשה ממני את הצעת המחקר, ורציתי בצורה אגבית ביותר לשלוח את הצעת המחקר שכתבתי לפני שלוש שנים. פתחתי אותה היום ועיני חשכו, לא האמנתי שכתבתי כך אי פעם.
ישבתי היום במשך שעה לכתוב את הכל מאפס, כולל להציע את הדרך לפתרון, ואני מחכה לזוג עיניים נוספות שיעבור על ההצעה ואז אני אגיש אותה; בגדול, אני מקווה שיהיה בסדר...
לא קל.
נכתב על ידי jk ביום\שעה January 10, 2007 06:41 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
|
רוגל |
לך ללמוד בחו"ל. היציאה מהביצה המקומית והרחבת האופקים רק יעשו לך טוב. במיוחד שנושא המחקר שלך הוא אוניברסלי. |
|
יוחאי |
חו"ל - הרבה יותר מענין, חוויות חדשות, ובחורות יותר ליברליות. |
|
יונית |
אם אתה מסוגל לזה, תברח כל עוד נפשך. ואם אתה צריך שכנוע, אני מוכנה בשמחה לספר לך סיפורי זוועה רבים, ביניהם גם הסיפור האישי והמצער שלי (כמובן, לא כאן). |
|
לימור |
אם תתקבל- לך על האפשרות של חו"ל. מהרצאה ששמעתי לאחרונה ועסקה בסוגיה זו - התשובה וההיגיון נטו לכיונה- אם חושבים מספר שנים קדימה. |
|
עמוס, נביא זעם מינורי |
קלינגר, ליבי איתך גבר. זה דבר שנורא קשה להחליט. לוותר על כל החיים כפי שאתה מכיר אותם בשביל מה בעצם? אתה מספיק רוצה את זה? את התעודה? את האקדמיה? או את תל אביב ואותנו? אף אחד לא נהנה במכון כהן. ובקשר לכתיבה שלך, אני לא יודע מה איתך, אבל כשאני קורא דברים שכתבתי לפני שלוש שנים אני מרגיש תחושה עצומה של התרוממות רוח מהתרוממות הרמה שלי. אני קוצר את פירות ההשקעה הקשה, ואני בטוח שגם אתה. |
|
דרומי |
ספר מה החלטת. |
|
יוחאי |
במחשבה שניה, אני חושב שההתלבטות היא בין הדברים הלא נכונים. ההתלבטות היא בין דוקטורט בארץ לבין דוקטורט בחו"ל. מה יקרה אם פשוט תקח שנה חופש מהמסלול האקדמי? תקח שנה של "סתם לחיות", לעבוד, לעסוק בפנאי ולהנות מהחיים? מה רע? |
|
יהונתן |
תודה כולם. אם אני טס מכאן לשנה-שנתיים עכשיו, אז מה יהיה איתי? מה יהיה עם המדינה? אני ככל הנראה מחפש איזה "חו"ל" שבו אני אוכל לבוא לכאן לפחות לסופי שבוע, נניח אנגליה, אבל נראה מה יהיה... לבינתיים אני עוד צריך לגייס כספים וציונים לזה. |
|
יואב |
תבחר מקום טוב, שיהיה נחמד לבקר שם. |