« על חיים ר' והגנה מן הצדק | Main | רדוקציה לחיים:: פריים ליום »
February 01, 2007
משבר גיל ה28.
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)כן, אתם מכירים אותו. זה המשבר שבא בדיוק אחרי משבר גיל ה27 ולפני משבר גיל ה29. זה המשבר שתוקף את כולנו מתישהוא. לי יש עוד יומיים לסבול\להנות ממשבר גיל ה27, אבל כבר עכשיו מתחילים להרוס לי. הכל התחיל בעצם בבוקר, כשליד הICQ שלי התחיל להופיע בלון. ככה זה כשאתה יומיים לפני היומולדת, הוא מודיע לכולם. כל מיני מזלטובים תועים מאנשים שלא באמת מכירים אותי החלו להופיע.
אחרי אלו הגיע תורם של המגששים. אלו שלא באמת מכירים אותך. י', ידידה בערך, התקשרה לאחל לי מזל טוב ליום הולדתי ה26 שנערך בשבוע שעבר. תיקנתי אותה; ואז היא שאלה אותי אם ג'וני, שנולד שבוע לפני, בן 26? הזכרתי לה שאני וג'וני ילידי אותו שנתון. עצוב... ואז תיקנתי אותה ואמרתי לה שיום ההולדת בכלל ביום שבת.
אני לא חושב שאני נתקף בדכאון יום הולדת כל שנה. שנה שעברה הייתי כל כך עסוק עם הבחירות שבכלל שכחתי שזה כמעט קורה, ישבתי בפליים ולא עשיתי כלום. ב2005 הרגשתי קצת רע והעברתי לעצמי סקירה של כל ימי ההולדת שלי. אבל זה אחרת השנה.
28 זה גיל לא צעיר. זה גיל קשה מאוד, שאני לא יכול לחשוב אפילו על להיות בו.
אומרים שאתה מאבד את התמימות שלך ברגע שאתה מתבגר. אומרים גם שאתה צריך להתבגר מתישהוא בחיים. אני מנסה לא לעשות את זה, בעיקר כי זה יהרוס לי את התמימות (שעוד נותרה לי) בחיים. אני גם נהנה מהחיים האלו, אני משתדל לחיות אותם עד הסוף. אבל הבעיה היא שאני לא מצליח.
אני חושב שבשלושת החודשים מאז שדנה עזבה אני לא יצאתי כמו שצריך מהבית, לא נראה לי שזה בגללה. זה בעיקר בגלל הסביבה: בערך חודש מתוך זה באשמת הטנטון, את שאר ימי שישי העדפתי לבלות עם חברים בבית שלי, או בבית שלהם, ולא יצאתי. הבעיה שאם זה ימשיך כך אני לא אצליח להתרבות; וכולנו (בתיאוריה) אמורים להתרבות מתישהוא, אחרת המין האנושי יכחד.
איש יקר אמר היום שאני צריך לשווק את עצמי, למצוא מותג. הוא טען שjk for women זה אחלה מותג, ולהתמקד במותג הזה. לשווק את עצמך יותר טוב.
אני לא חושב שאני משווק את עצמי רע. הבעיה היא שגם אם אני משווק את עצמי, אני עדיין לא מצליח למכור כלום כי אני מחפש לקוחות ספציפיות מאוד. אני חושב, ובלי להטיל יותר מדי רפש, שאחרי שלושת הבחורות האחרונות שהייתי איתן אני לא יכול להרשות לעצמי לרדת מסטנדרטים מסוימים שקבעתי לעצמי. אני יודע שאני יכול להשיג את הטוב ביותר, אז למה להתפשר על כמעט טוב באמת?
למה אני תמיד נוטה לחשוב על זוגיות? האם חונכתי עד כדי כך רע שאני חייב לחשוב על זוגיות כחלק מאושר? אני יודע שזה לא מה שיעשה אותי מאושר. אולי ההפך, אולי זה מה שיאמלל אותי. בינתיים זה מאמלל אותי לפעמים כשאני בלי זה. דויד פרץ אומר שהוא מעולם לא עישן סמים; אני חושב שהבעיה האמיתית של יחסים היא שהם כמו סם - כשיש לך אותו אתה יכול להיות בהיי, אתה יכול להיות מושפל, אבל כשאין לך - אתה תמיד חייב להשיג, לא?
נכתב על ידי jk ביום\שעה February 1, 2007 07:08 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
|
יגאל חמיש |
יהונתן, |
|
מיכל |
קודם כל מזל טוב - בריאות ואושר וכיוב'. בהצלחה בכל אופן... |
|
יוחאי |
מזל טוב גבר! שמור את הדכאון כשתראה את גיל שלושים מאיים מקרוב. אני לא חושב שאתה משווק את עצמך רע. יש תופעה מענינת מאוד בזמן האחרון: יש המון נשים פנויות, יפות, מענינות ואיכותיות בגילאים 29-32 ואילו באיזור ה 24-27 רובן תפוסות. אני שומע את זה מכל עבר. |
|
רוני |
תתעודד. אני כבר בן 30, ואני לא חושב שאיבדתי את התמימות. אם תרצו, אין זו אבדה. |
|
לימור |
איזה כייף! יום הולדת, מזל טוב 28, איזה ילד :) פעם בשנה זוכים לתשומת לב וחיבה מרובות, וגם למתנות- מה רע? ומה זה בדיוק לשווק? מה אתה מוצר? יש מחיר? מאחלת לך שתהיה שלם ומאושר ותמצא שלמה ומאושרת בלי חלקים/ חצאיים ("זוגיות כחלק מאושר") יחסים הם לא כמו סם. אם זו התמכרות- לאדם, להרגשה, לדרך בה חווים אהבה, לכאב, לנטישה, - בעיני זה הכל חוץ מאהבה. תהנה תהנה מהיומהולדת! |
|
רוגל |
מזל טוב ילד. |
|
יואב |
מה אתה מתכנן למוצ"ש? |
|
יהונתן |
יוחאי, לימור, יואב, |
|
לימור |
אני מניחה שבעת מועמדות לתפקיד מסוים אני עוסקת בשיווק של תכונות/ כישורים להם נקבע תמחיר מסוים. אני לא עורכת שיווק עצמי (לפחות לא במודע) בקשרים אישיים ובזוגיות.מעדיפה להשקיע את האנרגיות בניסיון להכיר ולהקשיב באמת.השכלתי, שאי אפשר להסתתר מאחורי תדמית- האמת צפה. |
|
יעלה |
יונתן |
|
משפחת קלינגר |
ליהונתן המון ברכות מכל משפחת קלינגר כולל הסטודנטית והחייל וכמובן נדב ועדו |
|
שושי |
הבעיה שלך אינה שיווק. אתה מספיק קורן קסם. |