פסק הדין בעניין תא 5639-05-18 שפי פז נ' אסף רונאל הוא צפוי, אך מעניין מאוד מסיבה אחת: הוא מכניס אותנו לדיון התיאורטי של מתי אפשר לקרוא לאדם מסוים נאצי. עכשיו, המחוקק הישראלי מאוד רגיש לשאלה הזו. כמה רגיש? הוא ניסה להעביר חקיקה גם ב-2008 וגם ב-2012 שמוציאה בפועל את היכולת להשתמש במילה "נאצי" במסגרת ביקורת ציבורית, סאטירה, מחאה או בכל צורה אחרת. בעצם, מרגע שאי אפשר להשוות לנאצים אנחנו מבצעים בדיוק את אותו הכשל שבו אנחנו מוחים את זכר השואה: מרגע שאי אפשר להשוות לשואה, אי אפשר לדון בהבדלים בין התנהלות של אדם לבין הנאצים.

ככה הסביר זאת גם ג'ורג' אורוול בתוך אלף תשע מאות שמונים וארבע: אם נוציא מילים מסוימות מהשפה אנחנו נחדל מלהבין אותן, וללא משמעות, לא תהיה דרך לחשוב בצורה מסוימת ולבצע פשע מחשבה:

"אינך רואה שהכוונה של שיחדש היא לצמצם את טווח החשיבה? כך נהפוך את פשעמחשבה לבלתי מעשי כיוון שאין מילים שיאפשרו את הביטוי שלו. כל מונח שיכול להדרש יבוטא בדיוק באמצעות מילה אחת, עם המשמעות שלה מוגדרת בצורה קשיחה ושכל משעמעות שניונית תשכח".

כך גם עם הנאצים. בית המשפט קובע כי לרונאל אסור היה לקרוא לפז נאצית. הוא מסביר את הסלידה שיש למערכת מהכינוי הנלוז, והוא מביע את הבוז מכך שרונאל בחר דווקא את הכינוי. בית המשפט לא עוצר שם. הוא מסביר כי על רונאל היה להגדיר את עצמו בצורה מנומסת ומובהקת, כיוון שלמרות שפז פועלת בצורה שערורייתית, הרי שגם אז עדיין לא חצתה את הקו בו היא "נאצית".

אבל לא רק זה, אלא שהפוסט העלה בי מחשבה: מתי עובר הקו שבו ניתן לקרוא לאדם נאצי במשפט הישראלי? כאשר אנחנו מדברים על פרהפשע (precrime) או על עבירת "הנסיון", קל לנו מאוד להבין מתי יש פה נסיון: מבחן הסרט האילם. במבחן הסרט האילם שואלים היכן מתקיימת עבירת הנסיון שבה אפשר לעצור את הפשע. מתי מסתיים שלב ההכנה ומתחיל שלב הביצוע.

ואז כאן עולה השאלה מתי אפשר יהיה לקרוא לאדם נאצי?

האם זה כאשר הוא מפעיל את שסתום הגז בתאי גזים שאליהם נגררים בני עם מסוים?

או שמא זה כאשר הוא רק רודה בהם במחנה השמדה?

האם זה כאשר הוא מטיל עליהם מס לא מוצדק ונוטל מהם את הכנסותיהם כעונש?

האם זה כאשר הוא סוגר אותם בגטאות?

האם זה כאשר הוא מייצר מערכת חוקים שונה לאנשים רק על סמך דת?

האם זה כאשר הוא מאמין בעליונות של בני גזע אחד על אחרים?

ברור שהשאלה "מתי אתה נאצי" היא שאלה קשה. היא לא קשה רק בגלל שקשה לנו להגדיר מיהו נאצי, אלא שאם בית המשפט צריך לפסוק שאדם מסוים הוא נאצי אז הוא לא יעשה זאת. אף בית משפט לא יתן חותמת שאומרת "אדם X הוא נאצי"; לכן היה לי כל כך קשה עם פסק הדין, במיוחד כי היה ניתן ללכת בדרך נוספת.

הדרך הנוספת היתה לקבוע שמדובר בהגנה; בקללות, בגידופים, בטענות שנאמרות מפוזיציה אשר אדם מצוי לא ייחס להם מקום עובדתי (לדוגמא, תא 5358-09 נועם פדרמן נ' שידורי קשת, שבו נועם פדרמן תבע על מערכון). זה מה שעשה אותו השופט לפני מספר חודשים כאשר ערוץ הכיבוד פרסמו מערכון של "סבא פוגרום" ובני קצובר תבע (תא 57752-01-18 בני קצובר נ' שידורי קשת). שם השופט דלוגין השכיל לקבוע כי ב"סבא פוגרום" אין טענה עובדתית.

בעניין סבא פוגרום בית המשפט פוסק בהתחלה כמה הפוגרום הוא חמור:

"המילה "פוגרום" היא, אפוא, במובן המסורתי והקלאסי שלה, מילה בעלת משמעות קשה מאוד, המבטאת מעשי אלימות קשים המונעים משנאת קבוצות מיעוט על רקע דתי או גזעני, וקרובה במשמעותה לביטויים הקשורים באנטישמיות, גזענות ורדיפה".

לאחר מכן, הוא מקטין את הכינוי באותו המקרה:

"עם זאת, מאחר שהשימוש במילה "פוגרום" במקרה דנא נעשה במסגרת הכינוי שניתן לתובע, "סבא פוגרום", במסגרת המערכון המדובר, יש לתור אחר המשמעות של מילה זו בהקשר הנ"ל. " … "בנסיבות אלה, הכינוי של התובע כ"סבא פוגרום", אשר הופך אותו לדמות ה"אב הרוחני" של שחקני המערכון, אשר להם או למתיישבים צעירים כמותם ("נוער הגבעות") מיוחסות פעולות אלימות מהסוג שנראו במערכון (וזאת גם אם השחקנים עצמם לא מבצעים פעולות אלימות כלשהן במערכון), הוא סביר ואין בו כדי להוות לשון הרע כלפי התובע וזאת כאשר מדובר במערכון סאטירי".

כלומר, "פוגרום", להבדיל מ"נאצי", הוא משהו שבית המשפט יכול להעביר פרשנות. למה פוגרום יכול להיות פרשנות ונאצי לא? להערכתי, הסיבה לכך טמונה עמוק בכך שהמילה "נאצי" מגיעה עם תג קשה מאוד שהחברה שלנו נושאת. בגלל זה קשה מאוד להגדיר אדם בתור "נאצי" וכל השוואה לנאצים היא טאבו. אבל, העדר היכולת להשוות לנאצים גורם גם למקרה ההפוך: למקרה שבו כאשר נראה התנהלות חמורה לא נוכל לעצור אותה, כי אסור להשוות.